רגשות כמו פרחים - 2&1

עונה 2 - מי אמר ? - פרק 4

&&&בתמונה רז&&&

מי אמר שהחלומות שלי אמורים להישאר רק ...חלומות ?

• • •

לקח לי כמה שניות להבין שזה הבוס. הוא היה לבוש בחליפה שחורה והדוקה שהייתה קרועה, בכיס מכנסו היה סכין וכל הבגדים היו מלוכלכים בדם, הוא פשוט היתחפש לרוצח. כנראה בהיתי יותר מדיי זמן ולא שמתי לב לקריאותיה של רז, "היי מה יש לך ?" היא מוציאה אותי מכל העיניין הזה ובאותה שנייה משהו קרה לי.

"סהר!!" צעקתי לו כל כך חזק כאשר החזיק את הסכין קרוב לגרונו של טים. הדמעות רצו על פניי והרטיבו אותי לגמרי, הרגשתי כל כך חסרת אונים כאשר אני קשורה לכיסא בלי יכולת לזוז. "אני חייב לעשות את זה יסמין, זה הסיכוי היחיד שלנו" "אתה לא תעשה את זה אתה פחדן!" טים לועג לו ובאותה שנייה החבלים כבר לא עיניינו אותי! קמתי מהכיסא אבל חזרתי לשבת בו מהר מאוד כאשר מריאן דחפה אותי למטה בחזרה ובדקה טוב מאוד שהחבלים קשורים שוב...

הרגשתי כל כך מסוחררת, כאילו פלאשים קטנים מהעבר שלי מכים אותי. מה גרם לי להיזכר בזה ? ולמה זה נראה כל כך אבסורדי שאני אהיה חטופה ושאותו נער שהופיע אצלי בבית לפני כמה שנים, שאליו אני מוצאת את עצמי מתגעגעת פתאום מופיע לי בזיכרון? "אני..אני צריכה ללכת לשירותים שנייה" אני אומרת והיא מביטה בי בדאגה, "את נראית חיוורת טיפה את בסדר ?" אני מהנהנת את ראשי בעירפול חושים ועושה את דרכי לשירותים האלה.

המראות תלויות מהעצים ויש כיורים שמחוברים לתשתיות המים שזורמות מתחת לאדמה. לקחתי קצת מים ביד ושטפתי את פניי אפילו סטרתי לעצמי קצת בשביל לצאת מההזיה, סגרתי את המים הקרים וניגבתי את פניי. "את בסדר ?" קול גברי נשמע מאחוריי. סובבתי את ראשי וראיתי את הבוס, אוי זה כזה מוזר שאני לא יודעת את השם שלו! קפצתי מעט מהבהלה אבל נרגעתי כאשר הניח את ידו על כתפי, "כן אני חושבת.." אני אומרת לו והוא מהנהן.

הוא לקח כמה צעדים קדימה אליי, סגר מהר מאוד את המרחב בינינו. "מה מה אתה עושה ?" שאלתי ומהלחץ מעדתי אחורה ונפלתי על גזע עץ. הוא היתכופף מעט ורכן אליי, הבטתי בו דיי בפחד הוא נראה אבוד כזה, נואש. ידו נשלחה לשיערי וזו הרגשה טובה אך עם זאת מטרידה, "אני...אני מצטער זה לא ראוי" הוא אומר במהירות ועולה על רגליו בחזרה, הוא ממהר ללכת למסיבה ומשאיר אותי כל כך אבודה במה שקרה עכשיו! הרגשתי משהו, משהו בבטן! זה היה מוזר כאילו זה מיליון פרפרים שפשוט בועטים לי בבטן אחד אחרי השני.

קמתי גם אני חזרה ושיפשפתי את עיניי בעייפות. "הנה את!" שמעתי את רז מרחוק והיא באה בריצה קלה אליי, "את לא מבינה!" היא מתחילה לומר מתנשפת ושותפת את ידיה. היא התחילה לדבר אבל בקושי הקשבתי לה, הייתי עסוקה יותר מדיי בו ובמה שקרה עכשיו. הלכתי בחזרה למסיבה עם רז ובינתיים הכל היה נראה רגוע, יש הפסקה מההופעה ובינתיים אפשר ללכת לדבר עם אנשים אחרים. עמדתי בצד השמאלי ביותר עם רז ועוד כמה אנשים ודיברנו, ובצד הכי רחוק ראיתי את הבוס שדיבר עם קבוצת נשים שלבושות בביגוד זנותי.