רגשות כמו פרחים - 2&1

אפילוג - ובסוף.

Happy doesnt have to have an ending - hope acadimy animation club.

ובסוף, היא נהפכה ליותר ממה שהיא ציפתה.
היא נהפכה למסע שלה.
וכמו כל מסע, היא לא נגמרה,
היא פשוט שינתה כיוון והמשיכה בדרכה...

• • •

ארבע שנים אחריי

יסמין

17:23

רחצתי את ניה באמבטיה חמה בזמן שהשאר היו למטה ומתכוננים לארוחת שישי.
החלטנו שנישן היום אצל אבא ונעביר אצלו את כל השבת, ניהיה משפחה אחת ענקית כשירדן תגיע עם בעלה והילדה שלהם, ליפז עם חבר שלה, סבא ואישתו החדשה ויותם שהזמינה את חבר שלה ואת סיוון שהבאנו איתנו, היא דיי חזרה לעצמה אחריי הרבה זמן. היא לא הפילה את הילד ואמרה שזו החלטה נכונה, ומאז הפרידה שלה אני רק מנסה לשדך לה חברים של סהר והיא פשוט זורקת אותם מהמדרגות בתירוץ שהיא צריכה לטפל בבנה, טיראן היא קראה לו, אמרה שזהו השם שהיא ושליו דיברו עליו לפניי...לפני הכל.

כל הצעקות היו נשמעות מלמטה, שיחה סוערת בין הבנים על נבחרת כדורגל.
צחקקתי מעט כשהיא אספה את בועות הקצף ובנתה מהם זקן על פניה, והייתי אסירת תודה על הליצנית הקטנה שלי.

"היי" שמעתי את קולו של סהר מאחוריי, מסובבת מעט את ראשי בכדיי לראות אותו נשען על המשקוף ומביט על ישבני. ציחקקתי לעצמי מעט והמשכתי להביט בניה ששיחקה עם איזה צעצוע.
"יש לי את האישה הכי יפה בעולם" הוא אמר בלחש והיתיישב לידי, משתיל נשיקות קטנות על צווארי בזמן שידו נחה על מותני.
ניה היתלהבה כל כך והתחילה לנשק את פניו של סהר בנשיקות רטובות מסבון ולא היה נראה שהוא ממש נהנה מזה אבל בכל זאת התחיל לצחוק.
"ליצנית את מרטיבה אותי!" הוא אמר בצחקוק והמשיך לחפוף את שיערה, נותן לי לנוח מעט.

סהר...הציל אותי. אולי לא הבנתי זאת לפניי אבל אני אסירת תודה שיש לי אותו, הוא הציל אותי מהבור החשוך והעמוק הזה שהייתי בו ולא רצה דבר בתמורה חוץ מאהבתי אליו. אף פעם לא יצא לי להגיד לו תודה, הוא בטח חושב שאני איזו כפוית טובה שגרה לו בבית.

"סהר...תודה."

"כולה לחפוף ראש, בקטנה."

"לא לא זה. תודה, על הכל. על כך שאתה אוהב אותי, ועל זה שהצלת אותי ולא הפסקת לאהוב אותי כשאני גם לא. אני מצטערת על כל השטויות שעשיתי לך, על כל הבגידות המטופשות האלה כי בסופו של דבר הבנתי מי היחיד שצריך ליהיות איתי וזה אתה. תודה לך על החיים שיש לי עכשיו ובאמת, על הכל."