רגשות כמו פרחים - 2&1

פרק 56 - אלכוהול

&בתמונה יסמין&&&

Wiz khalifa - see you again ft. Charlie puth.
(תלחצו על התמונה!!)

האלכוהול הוא אחד ממיני נשקים רבים שעוזרים לך כנגד המציאות...

●●●●●●●●

כעבור שנה וארבעה חודשים -

נ.מ יסמין -

ידיי אחזו בהגה כמו כל פעם לפני מפגש שכזה. ניסיתי לקחת נשימות עמוקות כמו שכולם אומרים לי אבל מדיי פעם זה רק מגדיל את הלחץ ולא מתיר אותו. הצצתי בטלפון וכבר ארבע אני אמורה ליהיות שם עוד עשר דקות, למה אני לחוצה ? זה מקום שאמור לעזור לי, לרפא אותי! ובמקום זה אני מרגשה לחוצה יותר. לקחתי נשימה אחרונה והרמתי את ראשי.
יצאתי מהאוטו וברעד רגליים הלכתי עד למשרדה.

דפקתי כמה פעמים על דלתה וחיכיתי לכך שתגיד לי שאוכל להיכנס. "כן , היכנסי יסמין" אומרת אושרת הפסיכולוגית שלי מבעד לדלת ואני נכנסת בשקט ומיתיישבת מולה. "אז...מה שלומך היום ?" היא שואלת בחיוך ומצמידה את משקפיה החתוליות לעינייה. היא פותחת את המחברת הקטנה שלה ולוקחת עט שנראה יוקרתי. "אממ בסדר אני חושבת. אתמול קיבלתי הודעה מהראיון שאמרתי לך עליו, היתקבלתי!" "אוי זה נהדר! שיהיה לך בהצלחה" הוכרתי לה תודה עם חיוכי והיא המשיכה בנוהל הרגיל שלנו.

"יסמין, אני רוצה שתמשיכי לספר לי את מה שקרה לך מאז הלידה" היא מבקשת ומיתיישבת בנוחיות יותר על הכורסא שלה. ידיי שיחקו אחת בשנייה ולא יכולתי שלא לחייך מהזיכרונות המטורפים האלו.

"אז ככה..."

לפני שבעה חודשים -

שכבתי במיטה כאשר לצידי שכוב סהר והוא משחק חצי בטלפון חצי בשיערי. לא יכולתי לבקש חיים טובים יותר, בן זוג תומך יותר , ומשפחה אוהבת יותר. את התינוק מסרתי לאימוץ יומיים אחרי הלידה ואלוהים! כמה לילות מלאי חרטה העברתי על זה, אבל בסופו של דבר הגעתי למחשבה הנכונה שזה היה המעשה הטוב ביותר בשבילי ובשביל התינוק שלי. חזרתי לשגרת הגוף שלי, הוא מלא כרגע במקומות הנכונים והעור השזוף שהיה לי חזר ליהיות מלא צבע וחי.

"אז..בא לך מסיבה היום ?" הוא שואל ואני מרימה את ראשי מביטה לעיניו השחורות. "לא יודעת" "בבקשה יסמין! לא יצאנו לשום מקום מאז הלידה, בבקשה!!" הוא מתחנן כמו ילד וגורם לי לפלוט צחקוק. הוא אוסף את ידיי ומרים אותי על המיטה מתחיל להקפיץ אותי עליה ומייבב בתחנונים שנלך למסיבה אחת שלא ממש בא לי עליה. אבל אני מבינה אותו הוא סבל בהריון הזה בדיוק כמוני והיה איתי 24/7. "בסדר בסדר! מתי זה ?" אני שואלת ומתרסקת על המיטה מיתנשמת עמוקות.

"נצא בשש כי זה מסיבת..." הוא ממלמל בסוף משהו לא ברור, כאילו כמעט לא רצה שאשמע זאת. "מסיבת מה ?" אני שואלת והוא לוקח אוויר ומכווץ את הפרצוף שלו. "מסיבת טבע" "ואתה ממש רוצה ללכת נכון ?" "יותר ממה שתתארי!" אנחה עמוקה יצאה מפי ובסוף אני מהנהנת להסכמה. גופו השרירי של סהר עט עליי והוא מתחיל לנשק אותי בכל מקום בגוף. אהבתי מאז ומתמיד את הנשיקות שלו האלה, הן קטנות כל כך אבל מלאות משמעות. "אני אוהב אותך" הוא אומר בהיתנשפות כבדה בזמן שהוא מנשק את ביטני. "אני גם" אמרתי באותה צורה והמשכנו מכאן את אהבה שלנו....