רגשות כמו פרחים - 2&1

עונה 2 - בן אדם - פרק 7

תמיד תזכרי, שהבן אדם ששבר אותך לא יכול ליהיות אותו אדם שיתקן אותו, זכרי את זה..

• • •

כעבור יומיים

מאז החתונה של ירדן הכל הישתנה. מאז השיחה שלי עם סהר לא יכולתי לסבול את המצב בינינו למשל אתמול כל העובדים החדשים קיבלו קידום, מעניין מאוד שרק אני לא קיבלתי! היו הרבה ישיבות צוות שנוגעות לנושא שאני קשורה אליו אבל לא הוזמנתי לאף אחת מהן והייתה לי הרגשה חזקה שזה קשור אל השיחה שלנו. "תנחשי מה!" קולה של רז נשמע מעליי וידייה מוחאות כפיים מהיתרגשות כנראה.

"מה ?" שאלתי אותה ועזבתי את עיסוקיי ההזמנה שאני אמורה לבצע, "היום בלילה הולכת ליהיות ישיבה מצומצמת של הבוס ועוד שלושה אנשים מהחברה בנוגע למוצר ענקי מאנגליה שרוצים לייבא לכאן, עוד שלושה אנשים משם יבואו והבוס בוחר את האנשים!, את יכולה ליהיות מושלמת לתפקיד הזה! יש לך קסם אישי בשפע את בטוח תצליחי לשכנע אותם" היא אומרת ומיתיישבת בכיסא שלידי מתעסקת בחפצים שלי. רעש גדול נשמע מכיוון המעליות ומהר מאוד כל האנשים שיש להם משרדים משל עצמם ייצאו משם לכיוון המעליות.

אני ורז הבטנו אחת בשנייה בבילבול אבל אחרי שנייה היתעלמתי מכל הבלגן הזה כי אלו בטח האנשים שמחלקים את הסנדוויצ'ים כל הבוקר. חזרתי לעבוד והמשכתי במשלוח ועוד פעם ההמולה קרתה רק יותר קרוב אליי, תקיעות מרפק של רז מכאיבות לי בזרוע ואני ממהרת להפסיק אותה, "נו די מ-" דיבורי נקטע ברגע שראיתי את סהר עומד במרחק שני צעדים מהתא שלי. קמתי ממקומי ולחצתי את ידו כפי שנהוג בחברה אבל משום מה הלחיצת יד הזו משכה את כל התשומת לב שלי אליו.

לעיניים השחורות שלו שנראות כבויות ועצובות ולא נחות לרגע מהצער שנפל עליהן. הוא לקח אותי לצד והכניס אותנו למשרד ריק, הוא היתיישב על כיסא הבוס וסימן לי בידו לשבת מולו בכיסא הלקוח. "אני רוצה שתיהיי חלק מהצוות של הישיבה היום" הוא אומר ובדיוק נפל לי האסימון שזה מה שרז סיפרה לי עליו עכשיו. אוטומטית חשבתי על להסכים אבל מצד שני אולי הוא לוקח אותי בגלל הקשר שיש בנינו אבל אז נזכרתי גם שלא קיבלתי העלאה בשכר או הוזמנתי לישיבות את מיהרתי להסכים.

"כן, אני גם רוצה" אמרתי בחיוך שהדביק גם אותו, "יופי, שמח שסגרנו את זה" הוא אומר וקם ממקומו ולוחץ את ידי, הוא מושך אותי אליו ויד אחת שלו אוחזת במותני והשנייה מלטפת את לחי. "אני מקווה שתיהיי ילדה טובה, ולא תעשי לי בעיות" הוא לוחש באוזני ומנשק את החלק הרגיש מאחורי האוזן, "פאק" לחישה קטנה נפלטת מפי מה שמדרבן את סהר. ידיו אוחזות במותניי והוא מצמיד אותי באגרסיביות לאחד מדפנות הקיר, ידיו נכנסות מתחת לחצאית שלי ובדיוק אז דפיקה נשמעת בדלת ודרכה נכנס אחד מהאנשים בעל המשרדים האלה.