רגשות כמו פרחים - 2&1

פרק 46 - אנשים

אנשים הם בדיוק כמו פרחים.
חלקם אהובים, חלקם משופטים.
חלקם מטופחים, חלקם נשכחים.
חלקם ידועים, חלקם לא.
אבל שוב,
בדיוק כמו פרחים,
כולנו נולדים יפייפים,
בדרכנו השונות,
אבל לא כולם רואים את זה,
חלקם ידהו, חלקם ימותו.
כי חלקם יוותרו,
וחלקם ישרדו.
●●●●●●●●

מבטו של סהר קודח בעיניי ואותו פרצוף כעוס במיוחד קיבלתי לפני, זה אמור ליהיות די רע שאני מקבלת את אותו הפרצוף פעמיים..
"קומי!" הוא צועק ואני נעמדת על רגליי מההישענות על הדלת, "מה את עושה כאן ?" הוא שואל בקול מאופק ואני יכולה לראות את הורידים בידיו מתנפחים ואת הקול שלו ניהיה עבה מרגע לרגע, "ושלא תחשבי שאני לא יודע את התשובה" הוא אומר מבעד ללסתות צמודות אני מתקדמת אליו צעד אחד וראשי ממושפל הפך ליהיות מורם בגאווה, גאווה על מה ? על זה שבגדתי בו ? ששיקרתי לו? על מה ? בגלל זה מיהרתי להשפיל את ראשי שוב.

"אנחנו ביחד" אני אומרת ולשנייה מציצה בפניו שלאחר שנייה נוספת הוא זז בסערה מלפניי ועת על עומרי במכות, "דיי! תפסיקו!" אני צורחת וזה לא עצר אותם בכלל מלהרביץ ולקלל, אני נוגעת בכתפיו של סהר ומנסה להעיף אותו אחורה אך הוא נשאר כמו סלע במקומו כאשר עומרי סופג מכה אחר מכה.
שלחתי הודעה במהירות לבראל שיגיע לכאן ואחרי שתי דקות ארוכות שניסיתי להפריד הוא נכנס לחדר ונתן אגרוף לסהר שהרחיק אותו מעומרי אני יודעת שזה היה רק בכדי לזעזע אותו.

בראל מחזיק את סהר ואני מחזיקה את עומרי שניהם עומדים אחד מול השני, הגברים הכי חשובים שיש לי בחיי שהם חלק בלתי נפרד ממני כמה שאכעס על כל אחד ואחד מהם. "איך חשבת שהיא תאהב מישהו כמוך אה ?! בן זונה!" עומרי צועק ומפיו המדמם של סהר יצא רק דם אבל הוא חי בשביל הרגעים האלה בכדי להגיד - 'הגעתי לאן שאני היום בזיעה וביריקת דם'.

"קח אותו לבית החולים ואחרי זה אני אלך לקנות להם משכחי כאבים" אני אומרת לבראל ומחבקת אותו חזק, "תודה" אני לוחשת באוזנו והוא מחזיר לי גם כן בחיבוק ונשיקה על הלחי.
הוא וסהר יוצאים מהחדר ועומרי חמום המוח מתרסק על המיטה, "היית מאמינה ?" הוא אומר ומיתנשף. אני עצבנית כל כך שאפילו אין לי כוח לנהל כרגע את השיחה הזאת איתו, לא איתו לדבר ולא עם אף אחד אחר, אני פה זאת שסובלת מספיק!
●●●●●●●

נ.מ עומרי -

היא יוצאת מהחדר בלי להגיב לי ורגשות האשם אוכלות אותי. לעזאזל אנחנו בקושי שלושה ימים ביחד והיא כבר רבה ולא מדברת איתי? מה היא בת חמש ?!
אני מרגישה אליה משהו חזק ומאז נועה אני לא נתתי לאף אחת אחרת מקום בלב שלי ודווקא לה, ליסמין שהייתה עם סהר נתתי את החלל הריק הזה ועוד ידעתי את הסיכון ובחרתי לקחת אותו. 
היא הייתה פגועה בטח לא ידעה מה עשתה וחשבה שלתפוס עליי טרמפ היה הדבר הכי קל עבורה אבל היא אומרת שזה לא ככה, היא לא ממש אומרת היא יותר עושה דברים שלא נראים ככה.