רגשות כמו פרחים - 2&1

פרק 55 - ויכוח

&&& בתמונה ליפז&&&

אני לא מתווכחת,
אני פשוט מסבירה למה אני צודקת.

●●●●●●●

ליפז יורדת במדרגות לכיוון אמה והיא נושקת ללחיה, "זאת ליפז, אחותך מעכשיו" היא אומרת וליפז מעבירה מבט חוקר על גופי ונעצרת בביטני. "היי" היא אומרת בטון צבוע ומזוייף ומענטזת בשביל סהר את דרכה בחזרה למעלה. "את מוכנה בבקשה לענות לי ולהגיד לי מה השם המזורגג שלך ?!" אני קוטעת אותה מהיופיי נפש האלה ועינייה נפערות בעוצמה. "כן כן השם שלי זה ליאן." היא אומרת בנועם והולכת אחורה לכיוון אבא ומניחה נשיקה על לחיו. הוא מביט לרצפה ואז מרים את ראשו.

"תלמדי להיסתדר איתה, ככה זה יהיה מעכשיו" הוא אומר והיא והוא עולים למעלה.
אני הולכת בצעדים איטיים לספה ומיתרסקת עליה. זה אמיתי ? זה מציאותי כל מה שהולך כאן כרגע ? זו המציאות החדשה שלי, כאשר ליפז היא אחותי , אני גרה עם אישה אחרת שהיא לא אמא שלי , ליותם תיהיה עוד "אחות" ומעכשיו הכל יתנהל בצורה מרדנית שתלך לי מתחת לאף.
דמעה חומקת מעיניי ואז מפל ממולח שלם פורץ מהם ואני כבר לא בשליטה, אני בוכה כל כך חזק שאפילו עד קצה הרחוב אני בטוחה ששומעים אותי. אני מכה כל דבר שנקלע לדרכי מרגישה את הכאב הכל כך חזק הזה בביטני שגורם לי לצרוח אפילו יותר. "יסמין!" צעקתו הרצה של סהק נשמעת ובמידייות ידיי נמשכות מאחוריי גבי וסהר אוחז בהן, "דיי! בבקשה דיי! את מכאיבה לי" הוא צועק ולוחש לאוזני וראשי נשמט אחורה נשען על כתפו ופרץ הדמעות פשוט ממשיך וממשיך.

"אני לא מסוגלת סהר, זה קשה לי מדיי. הכל קשה לי כבר" אני מייבבת ויכולה להרגיש ברעידות לא רצוניות מגופו. "אני מבטיח לך שאני אהיה איתך ואעזור לך בהכל, את לא תרגישי ככה יותר אבל בבקשה תפסיקי את פוגעת בעצמך ואת פוגעת בתינוק וזה לא עושה לי טוב" הוא לוחש ומשחרר מידיי הכואבות שבשנייה עטות עליו בחיבוק. "אני מצטערת" אני אומרת וידיו מחבקות אותי כמה שיוכל ואהבתי אותו עכשיו יותר מתמיד.

●●●●●●●

"יסמין קומי!" יותם מעירה אותי בבוקר ואני משפשפת את עיניי והדבר הראשון שאני רואה זה את יותם לבושה בבגדים לבנים וזה אומר שזה יום שישי, איך שהזמן טס. "רוצה שאני אקח אותך לגן ?" אני שואלת אותה בחיוך אבל היא מנידה בראשה בנימרצות, "ליפז כבר אמרה שהיא תיקח אותי והיא אפילו תקנה לי סוכריה בדרך!" לפתע ליפז נכנסת דרך הדלת כאשר היא לבושה לבית ספר ובידה התיק של יותם, "בואי יותמי אנחנו נאחר" היא אומרת לה בחיוך דואג ויותם נושקת ללחי ויוצאת עם ליפז.

ליפז החליפה אותי, היא עכשיו כל מה שהייתי פעם. רזה עם "שמחת חיים" , צעירה עם עיניים כחולות רק דבר אחד היא לא החליפה אותי בו, היא לא לקחה לי את העצב שלי. אני קמה מהמיטה ולפתע מרגישה כאב חדש ולא מוכר, כאב מהסוג הטוב הזה. אני נשכבת בחזרה ושולחת הודעה לסהר שיבוא מהר ומביטה בביטני עורי נמתח והיה אפשר להבין שהתינוק בועט, אני לא מאמינה! זה הרגע שתמיד קראתי עליו בספרים שכמה שהדברים האלה מרגשים אותך וגורמים לך להרגיש באמת שאת בהריון סוף סוף.