תקראו את ההודעה בסוף היא חשובה!
Jain - makeba
העצמות שלי מוחתמות בחטא,
חרוכות מרוב שריפות,
שבורות על ידי בוגדים ובגידות,
רועדות מקור מבדידות,
ספוגות בדם,
ובכל זאת...אני ממשיכה להילחם.
• • •
יסמין
ואז זה קרה. עיניים שחורות וסוערות נפקחו ואיתן שוחרר הסכר ששמרתי במשך כל החודשים האלה, הארורים והמסריחים האלה. החודשים הכי גרועים שעברתי בחיים שלי ורציתי לתלוש כל עצב מהגוף שלי ושרציתי לשתות את הדם שלי מרוב ייאוש ומרוב כמה ששנאתי את המצב, חודשים שבהם רציתי לבכות מול הטלוויזיה ולהרגיש חלשה שוב, רק לרגע, ואז לחזור למצב הקודם.
עיניים שחורות היתרוצצו בכל החדר והיסתנוורו מהאור החזק. התגובה הראשונית שלי היא לשבת לידו ולהביט בו כאילו אני מביטה ברוח ואז הוא מביט בי. עם עיניים שחורות ומצומצמות מביטות בי ודמעה בודדה נושרת מעיניי והפוגעת בברכי החשופה.
"כמה שאתה מטומטם. כמה שאתה דפוק ושרוט בשכל הערמומי שלך, סהר אגם. אני שונאת אותך באותה מידה שאני רוצה לנשק אותך" אני אומרת בחיוך עצוב וידי מתהדקת על ידו שלא רוצה לעזוב את שלי. החיוך המריר שנדבק לשפתיי מסרב לעזוב, באופן אירוני, כמו סוכרייה מתוקה.
"את מושלמת יסמין, זה למה אני כל כך מטומטם" הוא לוחש בכאב ועיניו מתכווצות והוא מוציא צליל צורם כשאני מתקרבת אליו מעט. לא יודעת למה התגובה הראשונה שלי היא לא לקרוא לרופא שיבוא ויבדוק אותו, שהכל בסדר איתו ושהוא בריא סוף סוף אבל הדבר היחיד שאני חושבת עליו זה לנשק אותו סוף סוף ולהמשיך מהנקודה ההיא שעצרנו אבל ידעתי שהרבה הישתנה ושאני צריכה כבר לקרוא לרופא!
אני קמה ממקומי ברוגע ועיניו של סהר עוקבות אחריי עד שאני יוצאת מהחדר ותופסת אחות שראיתי פעם שטיפלה בו. "היי את יכולה לקרוא לרופא של סהר אגם? דין ?" אני שואלת בנחמדות והיא לוחצת על הזימונית שלה והולכת מכאן לסידור אחר.
נכנסתי בחזרה לחדר והבטתי בסהר מנסה לקום ממקומו בקושי רב. "היי היי מה אתה עושה ?!" אני צווחת בדאגה בזמן שחיוך שובבי שיחק על פניו וידו הושטה מול פניי, אמרה לי בלי מילים לא לדאוג לו.
"סהר א-אני ממש חושבת שאתה צריך לחזור לשכב, זה מסוכן בשבילך לעמוד!"
"את לא מכירה אותי מספיק טוב יסמין בשביל לדעת שדברים כאלה לא עוצרים אותי וברגע שאני יוצא מהתסבוכת, אני נכנס לאחת חדשה" הוא אומר ונעמד מולי. אותו הפרש גובה חמוד נשאר בנינו וידה החמימה טיפסה אל פניי ובין רגע, ללא התראה ואזהרה מוקדמות שפתיו היתרסקו על שלי וניצוצות כאילו עפו באוויר.
YOU ARE READING
רגשות כמו פרחים - 2&1
Romance**מקום 1 בתאריך 17.4.17** מכירים את ההרגשה הזאת? ההרגשה שכולם מאשימים אתכם במשהו... יסמין אושריה ,בת 17 גרה עם אחותה ואביה...חייה לא הכי טובים שיש . אמה מתה בלידתה ומאז כולם מאשימים את יסמין בכך...מתביישים בה ומנסים לא לשייך אותה מהמקום היחיד שנשאר...
