רגשות כמו פרחים - 2&1

פרק 61 - אליס בארץ הפלאות - סיום חלק 4

Verite - gesture ( vincent flip).

(לכו לקרוא את ההודעה בסוף ממש חשוב!)

אליס : כמה זמן זה לנצח ?
הארנב הלבן : לפעמים, אפילו רק שנייה אחת....
- אליס בארץ הפלאות.
●●●●●●●

סהר נעמד מולי והחזקתי בכתפיו ויכולתי לחוש ברעידות שלו מבעד לכפות ידיי. לא ידענו מאיפה להמשיך! אף אחד מאיתנו לא יודע לטפל בנחש ובטח שלא אחד שגובהו בגובה שלי, הוא שחור עם עיגולים ירוקים ועיניים לבנות וקטנות, השיניים הקידמיות שלו היו ענקיות ובטח מלאות בארס. אני כל כך פוחדת שאני קופאת במקום בשנייה, הפחד גבר ולא שמעתי את לחישותיו של סהר. "אני אתקרב אליו ואתפוס לו בראש, אני אזרוק אותו על הסלע הזה ואז נרוץ, בסדר ?"

הוא מוודא ואני מהנהנת את ראשי בפחד ועושה כל צעד אחריו כאילו לא היה לי חוט מחשבה משלי. עמדתי במרחק סביר מסהר שהיתקרב לאט לנחש שהיתארך בשנייה והגיע לחצי מגובהו של סהר בין רגע הוא תפס קרוב לראשו של הנחש והתחיל לטלטל אותו מצד לצד וכמו שהוא אמר הוא הטיח אותו על הסלע הגדול הזה והתחלנו לרוץ משם בכל הכוח שנותר לנו, הבטנו כבר אחרי כמה דקות שרצנו והנחש לא נראה באופק. נעמדתי במקומי ונשמתי ארוכות, לא יכולתי כבר לסבול את זה! מתי נצא מכאן?!

נעמדתי זקוף ולקחתי נשימה אחרונה, הרמתי את ראשי ונתתי בשנייה לדמעות לברוח מעיניי. בכיתי כמו שלא בכיתי בחיי, נתתי להכל לצאת ודי! כמה אפשר לבכות ? נמאס לי כבר! זה ניהיה מעצבן ונמאס לי. "תפסיקי לבכות" סהר אומר וידיו מלטפות את ידי בזלזול, "אל תגיד לי את זה! למה אתה אומר את זה?!" "כי את לא מפסיקה לבכות! במקום לעודד אותי -" "אני צריכה לעודד אותך ? למה אתה כזה אנוכי!! אם לא הייתי שואלת אותך מה קרה היית יכול למות עכשיו יא אפס!" צעקתי עליו בכל הכוח שהיה בגרוני ומבטו היסתכל אליי בצורה המאיימת ביותר שראיתי. עיניו היתכווצו במין תאווה רעה וידיו היתאגרפו בצורה מפחידה, למה תמיד אני מרגישה מאויימת כשהוא עושה זאת. תמיד חשבתי אם זה הגיוני ליהיות מאויים על ידי מישהו שאתה אוהב ואם הוא באמת מאיים עליי בצורה כזו, זה בסדר ?

"אני הולך להיתעלם מההערה שזרקת ואמשיך ללכת לבד, כשתירצי לבקש סליחה תפני אליי" הוא אומר בהיתנשאות אופיינית לו ובכל שנייה יכולתי להישבע שאני מחזיקה את הכעס והזעם שלי כלפיו, "כאילו שזה הולך לקרות" מלמלתי בשקט והמשכתי בדרכי גם כן לבד.

4:23 -

לא החלפנו מילה אחת. כל אחד הלך ושקע במחשבות שלו, שיחק עם היידים ובעיקר הביט אחד בשני. הלכתי לפניי סהר וכל שנייה הגנבתי מבטים אליו ומבלי שישים לב הייתי מחייכת טיפה כשראיתי אותו שר לעצמו. אני אוהבת אותו,נכון, יותר מכל דבר! אבל...כל פעם שאני בסביבתו אני מרגישה שאפילו הדבר הקטן ביותר יוכל להפריד בינינו, זו מערכת יחסים שברירה....