אני באמת יכול לכתוב רומן על הכאב שבלהיתגעגע אלייך...
●●●●●●●
כעבור שלושה חודשים -
אני ויותם יושבות מול היום מבחינות בגלים אשר באים ומתקרבים ולפתע צעקה נשמעת של יותם, "גלידה!" היא צועקת ואני רואה את אלמוג שהביא ליותם ארטיק ולי ולו חלב קוקוס, "אני לא רוצה לחזור" הוא אומר ולוגם מהחלב המתוק וכך גם אני, "אני יודעת, עוד כמה זמן אתה תירצה אז ?" אני שואלת ומפנה את ראשי אליו, "כמה שרק אצטרך. אני לא סיפרתי לך כי לא דיברנו הרבה זמן אבל אחת מהסיבות שבאתי איתך היא גם שאני הייתי טיפה לברוח מהבעיות שלי" אני מכווצת את גבותיי בבילבול ומלבישה מעל גופי שתפס צבע את שמלת החוף שלי, "קרה משהו ?" אני שואלת ומניחה את הקוקוס לצידי ויותם נשענת על רגלו של אלמוג, "חברה שנכנסה להריון, אחרי זה האשימה אותי בזה שרציתי שתפיל כי עוד היה לי חיים לפני והורים מטיפים ומעיקים, בקיצור באת לי בול בזמן" "אז כל פעם שאני אברח מהבית אני אקח גם אותך" "סגור" הוא אומר וצחוק חמק מבין שפתינו.
●●●●●●●●
אני שוכבת במיטה מתהפכת לכל מיני צדדים אבל אני לא מצליחה להירדם כיוון שהחום מגיע לכל מקום! אני לוקחת את הטלפון שלי וקוראת את אותן הודעות מסהר פעם אחר פעם שרק מלפני כמה ימים הפסיקו להישלח-
סהר - יסמין איפה את ?! . החמישי בינואר
סהר - יסמין בבקשה תחזרי אני מצטער על הכל!. השישי בינואר
סהר - את עושה לי בכוונה על זה שצעקתי עלייך? את פשוט תינוקת!!. השמיני בינואר
סהר - בבקשה רק תשלחי הודעה שאת בסדר, שיותם בסדר, משהו! בבקשה.... התשיעי בינואר
סהר - את גורמת לי לצאת הרע בסיפור הזה יסמין! אני הולך למצוא אותך ואת תחזרי איתי!! השניים עשר בינואר
סהר - אני נותן לך היזדמנות אחרונה יסמין אם לא תאמרי לי איפה את עכשיו! אני מבטיח לך שזה ייגמר ברע כשאמצא אותך.. השבע עשר בינואר
סהר - עוד יום אחד יסמין! יום אחד ואת תחסכי לי את הכל! בבקשה ממך... השלישי במרץ
ההודעה האחרונה שלו נשלחה לפניי יומיים והנה בלי לשים לב אני שוב בוכה! אני מנגבת את הדמעות הארורות ומניחה את הטלפון שוב על השידה ומתחפרת בכרית שניהייתה החברה הכי טובה שלי בזמן הזה, ואם כבר מדברים על חברה הכי טובה.... סיוון פשוט לא מפסיקה לשלוח לי הודעות גם אחרי שהסברתי לה את המצב! היא רצתה לבוא לכאן אך הסברתי לה שאני מסתדרת טוב מאוד "לבדי" והיא קיבלה את זה בהבנה, אבל האנשים היחידים שלא שלחו הודעה, היתקשרו, בדקו מה איתי! הם המשפחה שלי כמובן חוץ מסבתא שהיתקשרה והייתה מודעת למצב, אני יודעת שעשיתי את הדבר הנכון כשעזבתי אבל אני לא יודעת מתי זה יבוא וינשוך אותי בחזרה...
YOU ARE READING
רגשות כמו פרחים - 2&1
Romance**מקום 1 בתאריך 17.4.17** מכירים את ההרגשה הזאת? ההרגשה שכולם מאשימים אתכם במשהו... יסמין אושריה ,בת 17 גרה עם אחותה ואביה...חייה לא הכי טובים שיש . אמה מתה בלידתה ומאז כולם מאשימים את יסמין בכך...מתביישים בה ומנסים לא לשייך אותה מהמקום היחיד שנשאר...