ליהיות אמא זה לא רק לעשות דברים. זה לא להכין ארוחות צהריים, זה לא לקחת ולשים את הילדים בבית ספר וזה לא לדאוג שילכו לישון בזמן. זה רגשות , חוויות, אהבה שאת מפתחת כלפם זה ליהיות בשבילם בזמנים קשים ובלעדיי זה כל מה שאמא היא...היא פשוט אחראית.
• • •
הבטתי בו. בילד שלי. יש לו את העיניים שלי ואת שיערו הבלונדיני של עומרי, כשראיתי אותו ראיתי את עצמי ולא אף אחד אחר. ליבי היתנפץ מעט כאשר הבנתי מה עשיתי, וויתרתי על התינוק שלי אבל ידעתי שזה רק לטובתו, איזה חיים יכלו ליהיות לו אם הוא היה נשאר כאן ? חיים גרועים ביותר.
רציתי, תאמין לי אלוהים שרציתי לשמור אותו, לאהוב אותו ולהבין מה זה ליהיות אמא אבל פחדתי. הייתי רק נערה בת 17 שלא ידעה כלום מהחיים שלה והדבר הכי קרוב לאמא שעשיתי היה לדאוג ליותם.
נשענתי על משקוף המטבח בעוד אני רואה אותו משחק עם יותם בספה במשחק כלשהו.
הדחף לבכות היה חזק, אבל לא הראתי את זה כי במשך השנים למדתי לשלוט בזה, אני עכשיו מישהי ששולטת בעצמה, שיודעת מה הגוף שלה עושה ולפי זה אני מציבה לעצמי דברים.
יד חמה הונחה על כתפי וסובבתי את ראשי בכדיי לראות את ליאן, חייכתי אליה חיוך חם ובידה היה את הטלפון. "זה בשבילך" היא אמרה ונתנה לי אותו,
הלו ?
יסמין...בבקשה תחזרי! אני כמו משוגע כאן, אני לא מצליח לישון בלעדייך, בבקשה, אני מתחנן
אני צריכה זמן סהר, ושום דבר שתגיד לא ישנה את דעתי בנוגע לזה. יומיים, שלושה ואני חוזרת.
אני לא חושב שאני אוכל לשרוד עד אז, מה אני צריך לעשות כדי שתיהיה כאן עכשיו ?!
כלום סהר! כלום! הילד שלי פה אני לא יכולה לעזוב!
מה ? איזה ילד ?
נו הילד שלי ושל עומרי, הוא רצה לראות מי אני.
פאק, איזה מצב. כמה זמן את חושבת שהוא יהיה איתך ?
האמא אמרה שבוע, אני אהיה פה איתו קצת ואז אלך.
בסדר...אני אוהב אותך
ביי סהר.
החזרתי את הטלפון בחזרה למקום והייתי שפוטה תחת מבטה של ליאן, מבטה המרחם. הבטתי בה והיא חזרה להיתעסק בסירייה שחייבים ליהיות מוכנים לעוד חצי שעה כשכולם באים לארוחת שישי.
עזרתי לה לארגן את השולחן ויותם הלכה עם עומרי וסבא ,שהגיע לפניי כמה דקות, לקנות חלה.
בזמן שסידרנו את הדברים האחרונים דפיקה נשמעה בדלת ומיד אחריה היא נפתחה. בפתח הדלת עמד אבא. שיערו השחור היה מתוח אחורה, הוא לבש חולצה שחורה ומכנס שחור, עורו הישתזף והיה נראה מפותח בשרירים. הוא בהחלט לא היה נראה ככה כבר הרבה זמן, מטופח.
YOU ARE READING
רגשות כמו פרחים - 2&1
Romantizm**מקום 1 בתאריך 17.4.17** מכירים את ההרגשה הזאת? ההרגשה שכולם מאשימים אתכם במשהו... יסמין אושריה ,בת 17 גרה עם אחותה ואביה...חייה לא הכי טובים שיש . אמה מתה בלידתה ומאז כולם מאשימים את יסמין בכך...מתביישים בה ומנסים לא לשייך אותה מהמקום היחיד שנשאר...
