פרק 1 - ההתחלה

21.7K 600 81
                                    

**בקשה אחת - בואו לא נדבר על זה שאני כל שנייה מוחקת סיפורים, תודה.😄**

&&&בתמונה יסמין&&&

רגשות הם כמו פרחים, הם יפים וגורמים לך לפרפרים, אבל הם גם יכולים לנבול ובסופו של דבר למות....

• • •

יסמין

"שלום, את עובדת כאן ?" קול של אישה מבוגרת נשמע מאחוריי ואני מסתובבת במהרה, מביטה בה כשלצידה ילדה בגיל הטיפש-עשרה מצחקקת בטלפון, "כן, במה אוכל לעזור ?" אני שואלת והיא חוטפת מידה של הבת שלה את הטלפון. הנערה רוטנת ומרימה את ראשה בלית ברירה.

"אני מחפשת לה בגדים, איפה המחלקה שלכם של הילדים ?"

"לכי ישר וטיפה אחרי הקופה"

"אוקיי תודה" חייכתי אליה וכבר שתיהן את עשו את דרכן.

אני מסתובבת בחנות מביטה בלקוחות הבוחנים את עצמם, בבנות החיות בסרט שמצטלמות ואז מעלות לאינסטגרם תמונה שלהם עם כיתוב - 'עם החיים בזארה'. אף פעם לא הבנתי למה לעשות את זה. זו בסך הכל חנות. אני עוד מסתובבת עד שאני פוגשת באחראית משמרת שלי. "יסמין לך וליהב יש הפסקה, אתם הולכים למקדונלדס ?" היא שואלת מבלי לחשוב ואני מהנהנת בראשי, "אז תעשי טובה, תקני לי צ'יפס גדול והמבורגר עם קולה" היא מגישה לי שטר של מאה בעודה מחייכת אליי באמירת תודה ורצה לכיוון הקופה. אני קוראת מרחוק ליהב שיבוא להפסקה ותוך פחות מחמש דקות הוא כבר היתייצב לצידי....

• • •

"אני רוצה צ'יפס גדול עם טורטייה" אמרתי למוכר בקול העצבני שלי, הייתי פשוט רעבה!
"

ואני המבורגר ענק עם פוטטו באותו הגודל ו...קולה דיאט" הוא אומר, "אין בעיה, 250" אומר המוכר ואני נותנת לו את ה100 של תמי עם ההזמנה שלה ואת ה150.

הבטתי ביהב כשהוא ציחקק אליי מעט, מביט בי עם העיניים הגדולות האלה שלו שאף פעם לא יכולתי לדעת מהן שובע...

• • •

"פעם הבאה אני משלם" אני מהנהנת בראשי לדבריו מלאיי התקווה של יהב וחיוך מתפרס על פניי כאשר אני נוגסת באוכל. סוף סוף. לפתע אני נזכרת בהזמנה של יהב וצחוק מתפרץ משפתיי. "הרגת אותי! הזמנת מנה ענקית בגודל של ג'ק והענק ואחרי זה אמרת קולה דיאט, חתיכת שמן!" אני אומרת בפרץ צחוק אדיר וחיוך ראוותני היתנוסס על פניו של יהב, מתגאה בכל השומן שצובר אבל הוא בחיים לא יהיה שמן. הוא מושלם.

"מתי ההלוויה ?" הוא לפתע שואל אחריי שהעיניינים ניהיו שקטים בינינו ואני רק לוקחת לגימה ענקית שלא עוצרת. הוא מחזיק את הכוס ומוציא אותה מפי, "מחר, אבל אני לא הולכת." אמרתי בקביעות. בטוחה שלא יהיה דבר שישנה את דעתי.

רגשות כמו פרחים - 2&1Where stories live. Discover now