מייקל.
מה אני עושה עכשיו?!
שלי בסכנה.
ואין לי שום דרך להגן עליה.
אני חייב לדבר איתה דחוף. אני חייב אותו.
לקחתי את הטלפון שלי והתקשרתי לסן.
הוא לא ענה לצלצולים שלי, אבל ידעתי איפה למצוא אותו.
החזרתי עליי את החולצה שלי ויצאתי מהבית.
אני לא מבין את האנשים האלה שמבזבזים את הזמן שלהם במועדון.
רוצים להנות?
תהנו בבית.
נכנסתי למועדון ושתי בנות עברו והתחילו לגחך.
כמה הם מורידות מהערך שלהם.
"קולה". אמרתי למי שעמדה בדוכן.
היא הסתכלה עליי מוזר, במבט של ' אתה במועדון חמוד', אבל זה לא הזיז לי.
לא היה אכפת לי מה היא חושבת עליי.
לקחתי את הקולה וניסיתי למצוא את סן.
ניסיתי לעבור בין כל האנשים שנמצאים ברחבה, עד שמצאתי את הפנים המכוערת שלו.
להרגע מייקל.
הזכרתי לעצמי כל פעם. פגיעה אחת והלכה התוכנית.
"חייבים לדבר". ניגשתי ואמרתי לו.
ראיתי שהוא כעס עליי כי עצרתי אותו בדיוק בתוכנית שלו להביא מישהי הביתה.
"תן לי חודש". אמרתי לו בצד.
ניסיתי לקחת את ההזדמנות שהוא שיכור ואז לא יזכור כלום, וככה אני ארוויח יותר זמן.
"תבטיח לי". אמר ושתה מהכוס שלו.
לא יודע מה יש שם כבר. ערבוב של כמה משקאות יחד.
"מבטיח". אמרתי. ניסיתי ללחוץ את ידו אך הוא חזר לסנובה שלו.
נשמתי לרווחה. שלי לא בסכנה יותר.
אבל אני חייב כמה שיותר מהר לדבר איתה.
פניתי ללכת, אבל רגע לפני שאני עוזב, מישהי עוברת מולי . היא הייתה מאוד מוכרת לי, היא ניגשת אל סן וחיבקה אותו.
אני לא מאמין.
YOU ARE READING
המורה לאנגלית.
Romanceהם היו ארבעה ואני הייתי אחת. ארבעה אנשים, אם אפשר לקרוא להם כך. בריונים. ואיך שראיתי קעקועי דמעות הבנתי מיד שהם גם היו בכלא כמה שנים טובות. "בת כמה?" שאל אחד מהם עם מבט זדוני וצפה בי מלמעלה עד למטה. לא עניתי. הוא התקרב עוד צעד והשלושה האחרים עדיין מ...
