אני עדיין יושבת עליו כשכולי מתנשפת וכך גם הוא.
הבנתי שהוא שתה הרבה, אז יש מצב שהוא ישכח את מה שקרה עכשיו מחר וכאב לי על זה.
הוא תפס אותי במותניי יותר חזק ואני כרכתי את ידיי בצווארו יותר חזק.
הנשיפות שלנו היו יפים. זאת הנשיקה הכי טובה שיכולתי לקבל בחיים.
"למה את עושה לי את זה,שלי?". אמר תוך כדי שהכניס את פניו בתוך צווארי, מנסה להנות מכל רגע איתי, וזה ממש ריגש אותי שאני ככה חשובה למישהו.
"אני לא עשיתי כלום". אמרתי תוך כדי שאני נוגעות בשערותיו.
"עשית הרבה, תאמיני לי". אמר וצחקתי מדבריו.
"איך את מכירה את סן?". שאל ועכשיו הסתכל על עיניי, תוך כדי שהוא מחזיר קצוות שיער שיצאו מחזיר אותם למקומם הטבעי.
"מי זה סן?". שאלתי אותו, כולי מבולבלת.
"מי שחיבקת שם". אמר והתבלבל גם הוא.
"לוק". אמרתי, ניסיתי לתקן אותו.
"איזה לוק?". שאל בכעס והבנתי שהרגע בינינו נגמר.
" סן, שלי. ס....ן !". ניסה לאיית לי.
"קוראים לו לוק, מייקל". חזרתי על טענתי.
"הוא תלמיד בכיתה שלי, אנחנו לומדים ביחד. הוא הגיע לפני יומיים בערך". אמרתי לו וראיתי את מבטו המבולבל.
"למה את מתכוונת?". שאל והרחיק אותי קצת ממנו, והצטערתי על זה.
"זה הבחור שהציל אותי". אמרתי.
"למה אתה שואל?". ניסיתי להבין את הבעות פניו.
הוא דחף אותי אחורה כך שעכשיו שנינו נעמדנו על הרגליים.
"שלי". אמר וחפן את פניי בשתי ידיו.
" את לא יוצאת מכאן". ציווה עליי.
"למה?". ניסיתי לשאול אותו.
"אתה לא הולך לפגוע בו..נכון?". שאלתי ופחדתי קצת.
אך הוא לא ענה לי.
"את לא יוצאת". חזר שוב על מילותיו כדי שאפנים אותם.
הוא נישק אותי הפעם נשיקה ארוכה, קשה להאמין, אבל ארוכה יותר מפעם שעברה .
הוא נישק אותי כמו בסרטים.
הנשיקה הארוכה והאחרונה שאותה אקבל.
הוא יצא מדלת השירותים ואני נשארתי שוב, לבד.
YOU ARE READING
המורה לאנגלית.
Romanceהם היו ארבעה ואני הייתי אחת. ארבעה אנשים, אם אפשר לקרוא להם כך. בריונים. ואיך שראיתי קעקועי דמעות הבנתי מיד שהם גם היו בכלא כמה שנים טובות. "בת כמה?" שאל אחד מהם עם מבט זדוני וצפה בי מלמעלה עד למטה. לא עניתי. הוא התקרב עוד צעד והשלושה האחרים עדיין מ...
