לא ידעתי איפה לקבור את עצמי. לברוח עכשיו או אחר כך?
מייקל מלמד את ליסה כשאני שקועה במחשבות ומסתכלת על השמיים.
בשביל מה כל זה?
למה צריך לסבול יותר מידי?
למה זה מגיע לאימא שלי?
ליסה חושבת שאני רוצחת, כמוהו.
אבל אני לא. אני אפגע רק במי שיפגע באימא שלי. או בליסה.
הייתי צריכה להתחיל דף חדש עם "המורה"
כי זה מה שהבטחתי לליסה.
אז פתחתי.
ישבתי לידם וניסיתי להקשיב ולהתנהג בסדר, כפי שהיא רוצה.
"את מקשיבה?". שאל מייקל ואני מיד החזרתי את ראשי אליו.
"כן, ב..טח". כנראה שזה מה שהסגיר אותי. אבל לא היה אכפת לי.
ליסה עלולה להיות בסכנה בגלל קלטת דפוקה ששלחו לה. ומי זה בכלל ששלח לה?
אני כנראה לא צריכה לנחש הרבה כדי לדעת שמדובר בלוק.
חשבתי שהוא השתנה.
אבל לא בהכל אנחנו צודקים. הוא הטעה את כולם. אותי, את אח שלו, את ליסה.
את כולם!!
וכל זה בגלל מה?
כדי לעזור לאבא שלי. כמה נחמד.
"אני אלך להביא לכם שתייה". אמר מייקל ונעמד כשהוא משאיר אותי ואת ליסה לבד.
"תסתכלי עליי שלי". אמרה ליסה ואחזה בכפות ידיי.
"אני לא יודעת מי שלח את זה ומה המטרה שלו.
אבל אני יודעת שאת בחיים לא תעשי דבר כזה כי יש לך לב טוב מידיי.
את תמיד חושבת מעבר, נותנת מעבר למה שאת יכולה.
את החברה שלי, את אחותי, את הכל בשבילי. ואני תמיד שם כדי לעזור לך". אמרה ולא ידעתי אם לבכות או לצחוק מכאב כמה שהמילים שלה נכונות.
אנשים מנצלים אחרים שיש להם לב טוב מידיי. וזה פוגע כשאת מגלה מי עשה את זה.
אני רוצה לספר לה הכל.
עליי ועל מייקל, על האמת של לוק,
על התוכנית, על צחי, על הכל.
אבל אני לא יכולה לשים אותה בסכנה, לא מגיע לה לסבול כמוני.
"אני אוהבת אותך, אחותי". המילים היחידות שיכולתי להוציא והם דוברות אמת.
אני באמת אוהבת אותה, והיא באמת אחותי.
אם לוק רק יעז להתעסק איתה הוא יכיר את הצד השני של שלי.
שאפילו אני, לא מאחלת לעצמי להכיר.
YOU ARE READING
המורה לאנגלית.
Romanceהם היו ארבעה ואני הייתי אחת. ארבעה אנשים, אם אפשר לקרוא להם כך. בריונים. ואיך שראיתי קעקועי דמעות הבנתי מיד שהם גם היו בכלא כמה שנים טובות. "בת כמה?" שאל אחד מהם עם מבט זדוני וצפה בי מלמעלה עד למטה. לא עניתי. הוא התקרב עוד צעד והשלושה האחרים עדיין מ...
