המורה לאנגלית.

פרק 82.

שלי.

הרגשתי צורך עז בחמצן. הרגשתי שאין לי אוויר, שמשהו חוסם אותי.
ניסיתי להתנער והבנתי שזה מישהו.

רוב גופו של מייקל על גבי כשראשו מעליי וידיו מגנות עליי שלא אברח לשום מקום אפילו לא לשירותים.

אין לי שמץ של מושג איך זכיתי בגבר הזה.
דברים טובים באים.

ראיתי שהשעה רק שש בבוקר ואני עדיין חייבת עוד לפחות 5 שעות כדי לנצל את השבת הזו.
יום ראשון אני עובדת ובשאר הימים אני לומדת וגם עובדת.

"לאן את הולכת?". שאל מייקל כאילו הוא לא ישן שינה עמוקה.
"לשירותים". עניתי. "סגרת עליי מכל פינה". אמרתי וניסיתי לסובב את פניי לפניו.

"את צריכה להתפנות?".שאל, מתגרה בי בכוונה.
" יש לי פיפי נוו!". אמרתי וניסיתי להוציא את עצמי מהמלכודת שהכניס אותי בא.
"תבקשי יפה". חייך ואמר. ידעתי שלא אצא מזה בקלות.

"אדוני החתיך והטוב לב, אפשר ללכת להתפנות?". עשיתי כפי שביקש כי אני יודעת שבויכוחים מולו אני תמיד בצד המפסיד.

"את חופשייה ילדה". אמר וניתק אותי ממנו כשאני רצה לשירותים.

הוא לא נורמלי!

"התעסקת עם הבן אדם הלא נכון". אמרתי למייקל כשאני נכנסת לחדר.
כל מה שהוא עחשה זה רק לצחוק בקול ואני עדיין נשארתי עם הפרוץ עצבני שלי.

"מה תעשי?". שאל כשהוא עדיין במיטה ואני ליד הדלת.
התקרבתי למיטה ועליתי עליו כשאני מחבקת את צווארו ונוגעת בזיפיו, החולשה שלו.

"הצלחת קטנה". אמר באוזני כשצמרמורת עוברת בכל גופי.
עיניו היו על עיני וידיו נכנסו מתחת החולצה הדקיקה שלי.

פאק.

איך הוא יכול לגרום לי לאבד את המחשבות בשנייה?

ידו האחת עולה לעבר צווארי כשהשנייה עדיין מלטפת את גבי שוב ושוב לאט.
"לעזאזל עם זה". לחשתי באוזנו ויכולתי להרגיש את פניו מתחממות לדיבור שלי.
עוד נק' תורפה. 2:0 לי.

"את הורגת אותי". לחש לי באוזני כשהוא מחלק נשיקה אחר נשיקה בצווארי.

"אין לך מושג כמה". לחשתי בחזרה כשאני נושכת את קצה אוזנו, מנסה לקחת שליטה.
"פאק, בייב". אמר כשידו מלטפת את בטני בכל צד וצד ומכל מגע ומגע אני נטרפת.

"תעצמי עיניים". אמר כשהוא שם אותי על המיטה והוא מעליי.
"את סומכת עליי?". שאל כשעיניי עצומות ואני מיד הנהנתי.
"אני אוהב אותך". אמר כשהוא נותן עוד כמה נשיקות על צווארי כשידיו מעל לראשי.
"אל תפתחי עד שאני אגיד לך". לחש והנהנתי.

הרגשתי שהוא התרחק מעט ושהחולצה שלי הוסרה ממני.
ידעתי שהוא ירגיש באי נוחות כי אני משדרת את זה.
אני לא רגילה לדברים האלה, והוא יודע את זה.
הוא לא בורח כשהוא רואה את הצלקות שיש לי בבטן כי זה לא מעניין אותו.
וכפי שהוא תמיד מנסה להזכיר לי, אני מעניינת אותו.

הוא התחיל לנשק את צווארי לאט כשבכל נשיקה הוא יורד לאט לאט.

הרגשתי את השפתיים שלו מתקדמות לעבר החזייה שלי אבל סמכתי עליו. אני בטוחה בזה.

אט אט, שפתיו ירדו מתחת לחזייה שלי הגיעו לבטן שלי ושם עם כל נשיקה ונשיקה הוא נושך מעט וגורם לי לזוז מהמקום שלי.

"תפתחי". אמר ואני פתחתי כשכולי מתנשפת והוא מעליי. "עוד, בייב?". שאל כשהוא מסתכל על עיניי. סגרתי את עיניי שוב והוא הבין.

הוא נישק את שפתיי בתשוקה שרק גרמה לי להבין איזו מתנה קיבלתי.

ושוב, הוא עושה שוב את המסלול מחדש.
הוא עובר דרך צווארי, מנשק את החזה שלי ונושך לאט את הבטן שלי ומשאיר קצת רטיבות.
הבחור הזה עוד יהרוג אותי.

"תסתובב". לחשתי באוזנו כשהוא כעת מתחתיי.
"אני אוהבת אותך". אמרתי לו כשאני בוחנת את שריריו שוב ושוב ואת עיניו.
"תעצום עיניים". הוריתי עליו והוא ציית ועשיתי את המסלול כפי שעשה אך ההפך.

התרחקתי והתחלתי לנשוך את שריריו כשאני משאירה רטיבות בכל מקום.
ראיתי שמייקל מתפתל וזורק את ראשו לאחור.

המשכתי לאט לאט כשאני מגיעה לצווארו ומפזרת נשיקות בכל מקום כשאני מרגישה את דפיקות ליבו.
המשכתי ועליתי לשפתיו כשאני נוגעת בזיפיו והוא מוציא אנחה עמוקה ושקטה.

"מזל שהלכת להתפנות". אמר תוך כדי שהוא מתנשף וצחקתי מהמילים שלו.

מזל.

"אוהבת אותך במבה". אמרתי לו שוב בפעם המי יודע כמה. "אני אוהב אותך גם, קטנה". אמר כשהוא מחבק אותי מאחורה וחולצתי על הריצפה.