"איך אתה מרגיש?". שאלתי את מייקל כשנכנסו לחדר.
לאחר הארוחה, דיברנו קצת עם אימא, איך מייקל מסתדר ואיך הולך לשנינו בלימודים.
למזלי, היא לא שאלה מי המורה המחליף שלי לאנגלית כי היא יודעת כמה המורה הקודמת לא לימדה טוב וכמה סבלתי אותה והיא אותי.
פחדתי שהוא ירגיש לא נעים ושאנחנו ממש מחטטים לו בחייו האישיים.
"אני מופתע". אמר והסתובב אליי לאחר שסגרתי את הדלת.
"חשבתי שיהיה לי יותר קשה לספר לה, אבל בסוף זה יצא". אמר והתקרב אליי עוד צעד.
"היא צריכה לדעת עליי, במבה". אמר וקרא את מחשבותיי. "הכל טוב". המשיך וחיבקתי את גופו.
"ולא שכחתי את התעלול הקטן שעשית".
אמר ודיגדג אותי מעט ואני מיד קפצתי.
"רציתי לראות את התגובה שלך". אמרתי וחיבקתי את גופו יותר חזק. "סולח?". שאלתי כשהזרת שלי מופנת אליו.
"נסלח". אמר והושיט גם את הזרת שלו. "פיג'מה?".
"לא". ענה ונכנס מתחת לשמיכה.
" אבל יהיה לך קר". הפצרתי בו אבל ידעתי שלא אוכל לשכנע אותו.
"את תחממי אותי". אמר כמובן מאליו ואני צחקתי ונכנסתי גם מתחת לשמיכה.
לא עברו שתי דקות וכבר לא יכולתי לנשום,
"איך אתה נושם ככה תגיד לי?". שאלתי את מייקל כי באמת אי אפשר לנשום מתחת לשמיכה לכל כך הרבה זמן.
"התרגלתי". אמר ונגע בלחיי. "למה אתה מתכוון?". שאלתי כי לא הבנתי.
"כשאני רוצה לברוח מהמחשבות שלי, אני מתחפר פנימה". אמר והתקרב אליי עוד יותר.
"מה את..ה עושה?". שאלתי אותו.
" מנשק את חברה שלי. אסור?". שאל ועלה מעליי.
"חכה אני אשאל אותה". אמרתי בציניות ומייקל צחק את הצחוק שתמיד ממיס אותי.
"קנאית". אמר ונישק אותי כשאני מכניסה לו כמה מכות בבטן למרות מה שהוא אמר זה נכון.
עובדה זו עובדה.
"אני לא מתכוון להלחיץ אותך, במבה". אמר והבנתי למה הוא התכוון. "אם חשבת שאני דופק כל בחורה, אז את טועה".הרגשתי רע עם זה שזה מה שחשבתי.
"אני רוצה אותך ולא את הגוף שלך.
אני לא רוצה לרגע שתחשבי שאני מנצל אותך. עושה את הצרכים שלי כי זה הסטיגמה שגבר לא יכול בלי סקס. אני אוהב אותך".
"מאיפה אתה יודע שחשבתי ככה?". שאלתי אותו וחיזקתי את אחיזתי בצווארו.
"את זוכרת את היום שאמרתי לך שאני ראש אגרון סמים ואת אמרת שאת לא מופתעת מזה?". שאל ואני הנהנתי. לפתע זה נראה כאילו עברו שנים מאז אותו יום שהוא תקע אותי בשירותים איתו וגרם לליסה לחשוב שאני משוגעת.
"אז אם חשבת שאני מפלצת כנראה חשבת שאני מזיין כל בחורה". אמר.
"מה אני אעשה?". שאלתי אותו.
"אל תעלב אבל הפנים וההתנהגות שלך שידרו את זה". אמרתי וראיתי שהוא לא כועס על זה שחשבתי ככה. "כאילו, תסתכל על עצמך.
אתה כל מה שבחורה רוצה.".
" בייב, מכל הבנות שרצו אותי בחרתי אותך.
אותך אני רוצה ואיתך אני אחיה.
את חושבת שאני משוגעת שאני רץ עם זה קדימה, אבל תאמיני לי, אני רואה את זה.
וזה בסדר מה שחשבת עליי.
אני יודע שכל בחורה הייתה חושבת ככה". המשיך ונישק אותי נשיקה קטנה.
"אתה בתול?". שאלתי והוא הסתכל ארוכות בעיניי. "כן". ענה לאחר הרבה זמן.
"למה חשבת כל כך הרבה על תשובה?". שאלתי ועכשיו אני הייתי מעליו.
"כי הבחורות שיצאתי איתם לא שאלו אותי את זה. זה לא עניין אותם". ענה וכאב לי שהבנתי שהוא יצא עם כמה.
"הם תמיד רוצות למהר, אבל אני תמיד עוצר ומוריד אותם ממני".
"בחורות?". שאלתי ורציתי להחטיף לכל בחורה שנגעה בו.
"נו באמת!". אמר ושיחק בשערי.
"מה אמרנו?
לא לקנא!". הפציר בי ואני הנחתי את ראשי על החזה שלו.
"אי אפשר לנשום מייקל!!". צעקתי עליו והוא הוריד את השמיכה.
איך שהוא הוריד את השמיכה נשמתי תרווחה. הוא פשוט לא נורמלי.
"אתה לא רוצה לשאול אותי אם אני בתולה?". שאלתי אותו לאחר כמה נשימות שהחזרתי לעצמי והחזרתי את ראשי על חזהו.
"אני יודע שאת כן". אמר והתפלאתי.
"איך אתה יודע?". שאלתי והרמתי את ראשי.
"אני רואה שאת לא אוהבת משחקים". אמר ושמחתי שהוא יכול לקרוא אותי בצורה כל כך מהירה.
"אתה היית רציני מקודם על ילדים?". שאלתי את השאלה שחיכיתי לה כבר הרבה זמן מארוחת שבת.
"כן". ענה ויכולתי לחוש באי נעימות.
מצד אחד, יש לנו זמן. אנחנו עדיין ילדים אם אפשר לקרוא לזה ככה.
אני רוצה ללמוד, לטייל,להנות.
מצג שני, אין זמן. הוא ממהר בקצב שונה משלך. הוא בורח לך בין הידיים, אז צריך לדעת איך לנצל אותו.
"את לא רוצה ילדים?". שאל והרים את ראשי אליו. "ברור שאני רוצה". אמרתי בכנות.
" אני אוהבת ילדים. פשוט בזמן המתאים הם יבואו".
ראיתי שהוא מסתכל על כל דבר בחדר חוץ ממני. הוא כנראה נפגע מזה.
"נפגעת?". שאלתי אותו כשאני משחקת בשיערו.
"קצת". ענה בכנות ושמחתי שהוא לא מסתיר ממני דברים. "יהיה בסדר, נכון?". שאל את השאלה שאני תמיד שואלת את עצמי.
וכמו תמיד אני מאמינה שכן יהיה בסדר.
שכן, גם עם כל החרא שמסביב יש עדיין כוכב
דולק שמסרב לעזוב אותי לבד.
אני מאמינה שיהיה בסדר כי יש מישהו למעלה שאיכשהו, שומר עליי ועל הבן היחידי שיש לי בחיים.
"כן". עניתי וראיתי שעיניו לא עוזבות את עיניי, כמו תמיד.
"למה אתה תמיד מסתכל על העיניים שלי הרבה זמן?". שאלתי. "אין בהם משהו מיוחד. הם חומות.רגילות". אמרתי וחיוך עלה בזווית פיו.
"העיניים שלך יכולות לשבור אותי בשנייה". ענה. "מבט אחד שלך ואני מתמוטט. כנראה פיתחתי חולשה אליהם ואלייך בכללי".
"אני אוהבת אותך". אמרתי והתכוונתי לכל מילה.
"אני אוהב אותך גם, קטנה". אמר וליטף את גבי.
"לילה טוב".
YOU ARE READING
המורה לאנגלית.
Romanceהם היו ארבעה ואני הייתי אחת. ארבעה אנשים, אם אפשר לקרוא להם כך. בריונים. ואיך שראיתי קעקועי דמעות הבנתי מיד שהם גם היו בכלא כמה שנים טובות. "בת כמה?" שאל אחד מהם עם מבט זדוני וצפה בי מלמעלה עד למטה. לא עניתי. הוא התקרב עוד צעד והשלושה האחרים עדיין מ...
