המורה לאנגלית.

פרק 103.

מייקל.

כנראה חלומות באמת מתגשמים.

"אתה.. אמיתי?". אמרתי תוך כדי גמגום כשאני מחזיק בידו של סן, שלפני כמה דקות חשבתי שהוא האויב שלי.

"בן שלי!". אמר אותו אבא שלא שמעתי וראיתי 17 שנה.

אותו אחד, שראיתי מת מול עיניי.
אותו אחד ששיחק איתי את המשחק האחרון שלנו והמשחק שלו נגמר במוות.

קפצתי ממקומי ורצתי אליו, חיבקתי אותו הכי חזק שיכולתי ודמעות של אושר יצאו מעיניי.

"אתה באמת כאן, אבא". אמרתי את המשפט שלא חשבתי שאגיד.
זה מרגיש כאילו הוא חזר מהמתים.

התנתקתי ממנו והתחלתי לגעת בפניו הזקנות, אז עברתי לידיו ובטנו כדי להסביר לעצמי שבאמת מישהו דאג לו כל הזמן הזה.
החביא אותו ושמר עליו.

סן.

"אתה עשית את זה?". הפניתי את ראשי לסן כשאני רואה אותו כמוני, דומע.

"אחרי שצחי חשב שעשה את מה שעשה, התקשרתי לסבא וסבתא והם עזרו לו. לא יכולתי לבוא כי הייתי תמיד איתו.
ידעתי איפה התחבאת וכנראה בגלל ההלם לא שמעת מה שקרה שם.  זה היה מזל". אמר ולא האמנתי למשמע אוזניי.

"גולי יודעת?". שאלתי וקיוויתי בליבי שלא.
"גולי יודעת מי אני באמת. וזה הכי חשוב לי". אמר ומחר את דמעותיו.

לא ידעתי אם לכעוס על כך שלא סיפרה לי,
אז עשיתי את הבלתי יאומן.
באתי אל אחי וחיבקתי אותו כששנינו מתחבקים.

היום קיבלתי שני אנשים חדשים לחיים שלי ואין מאושר ממני.
"אני מבטיח להחזיר את הזמן שהתבזבז,
אח קטן". אמר סן תוך כדי שהוא מתייפח בצווארי.

התחלתי לבכות כמו הפעם האחרונה שזכרתי את עצמי, ביום ההוא.

אימא גאה בנו מלמעלה. עכשיו, אני בטוח.

"אני מכירה אותך". שמעתי את קולה של שלי מאחורינו.
"אתה אותו אחד שישב לידי הספסל באותו היום". אמרה ולא הבנתי למה התכוונה.

"נכון". ענה אבא בחיוך. "אני אותו אחד שאמר לך לא לוותר על האהבה.
אותו אחד שסיפר לך שהוא מכיר מישהו מאוד מיוחד שחושב כמוך". אמר ועיניה של שלי התנוצצו.

היא הלכה אליו וחיבקה אותך. "בזכותך באמת עשיתי את זה". אמרה לו בדמעות וידעתי שאקבל תשובות על זה.

"לא השתנת בכלל, צחי". אמר אבא שלי שחזר הרגע מהמתים והחליט באמת לפנות לאדם שהרס את חייו, את החיים של כל מי שבחדר הזה.

"כולם בבית ספר אמרו לי להתרחק ממך, שאתה רק עושה רע.
אבל לא הקשבתי להם.
כי מבחינתי, לכולם מגיעה הזדמנות שנייה.
אז נתתי לך אותה.
חשבת שבגדתי בך ולקחתי את אהבת חייך.
חבל שלא שאלת אותי מה היה.

האמת, מיה היא זאת שפנתה אליי.
בהתחלה, לא הסכמתי בכלל כי ידעתי כמה היא חשובה לך. הרי סיפרת לי.
ואז, כששמעתי שזה כבר לא מזיז לך, החלטתי לשתף איתה פעולה.
והיום, יש לנו שני בנים". אבא סיים את דבריו.
ומבחינתי, באמת אנחנו שני אחים.

אף פעם לא ידעתי מי הוא אביו של סן וזה גם לא אכפת לי.
אף פעם לא הכרתי אותו כי תמיד חשבתי שהוא מת.
ועכשיו הוא חי.

אם צחי היה מדבר ושואל אותו, כל זה לא היה קורה.
אף אחד מאיתנו לא היה פה עכשיו.

צחי התחיל לצחוק בקול וכולם הפנו את מבטם אליו.

"אתה חושב שאני מטומטם?!
אני ראיתי בעיניים שלי, ושמעתי הכל.
שמעתי שהצעת לה לצאת איתך.
מה אתה יכול להגיד על זה?". שאל אותו ואבא שלי נראה נינוח מתמיד.

"ביקשתי ממנה אחרי שראיתי שלא אכפת לך.
חשבת שזאת הייתה המי יודע כמה פגישה שלנו.
אבל בעצם, תמיד דחיתי אותה ואז באותו היום הסכמתי לעצה שלה.
אם היית שם לב לדברים הקטנים ופחות מתרכז בתחת של עצמך, כל זה לא היה קורה".
אמר אבא שלי וראיתי שהוא קצת השתנה.
הוא אף פעם לא הסכים לי כשהייתי קטן להגיד מילים כאלה.

היום לצערו, הוא לא יודע איזה מילים יש לי.