ירדתי למטה מהר, מקווה כמה שיותר לחזור למקום הבטוח שלי . מצאתי את הכוסות ומילאתי לנו.
"הנה, קח". נכנסתי וראיתי את מייקל מחכה לי בסובלנות.
"היית יכולה גם להביא כוס אחת". אמר והחזיר את הכוס שנתתי לו.
"אתה לא יודע מה קורה כשאני צמאה". אמרתי לו והחזרתי לו את הכוס.
"אני יכולה לשתות בלי הפסקה". המשכתי וראיתי אותו בוחן את גופי, שוב.
"החולצה שלי יפה עלייך". אמר וחייך חיוך קטן.
הסמקתי מרוב בושה.
הוא כל הזמן טוען שאני יפה, מה שאני לא חושבת.
הוא מאמין בי, מאמין ביכולות שלי, מה שאני לא.
איפה מייקל הישן?
הוא ראה את האדום שנמרח מיד על פניי וחיבק את מותניי.
"בואי אליי". אמר והניח את הכוס של המים על המגירה.
"את יפה". אמר וסיבב אותי אליו.
"את". אמר ושם את ידו על ליבי.
"את הדבר הכי יפה שראיתי. תפסיקי להוריד לעצמך ותתחילי להנות קצת".
אני לא יכולה איתו.
אני גמרתי, זהו.
"תו..דה". אמרתי כשבטוח אני בוכה.
הוא מחה את דמעותיי, "אמרתי לך שאני לא אוהב לראות אותך בוכה, נכון?". לחש באוזני ונישק אותי נשיקה קטנה בצוואר.
"נכון". הוכחתי את דבריו ונזכרתי ביום שבו הוא הציל את חיי.
"אז תפסיקי לעשות את זה". אמר והסתכל על עיניי.
עטפתי את פניו בשתי ידיי ומשכתי אותו אליי לנשיקה.
הפעם אני לקחתי את הפיקוד.
הכנסתי את לשוני לפיו, כך שעכשיו שיחקנו ביחד.
נישקתי כל מקום, כל צד, כדי גם להשאיר חותם בפה שלו, כפי שגם הוא עשה.
הוא לא עצר בעדי ונתן לי את הפיקוד.
עטפתי את צווארו בידיים כשאני עוברת לנשק את לסתו, מצחו ואת שני לחיו.
הרמתי את ראשו אליי וראיתי שהוא מסתכל על עיניי, כשהוא עדיין מתנשף בכבדות.
"אל תוריד גם לעצמך". אמרתי לו.
" תיזהר ממני". ועכשיו צחקנו יחד.
"כן המפקד!". אמר וחיבק אותי אליו כך שעכשיו ראשי מונחת על חזהו.
"לילה טוב". אמרתי לו, כשהוא עדיין מלטף את גבי.
"לילה טוב, ילדה". אמר ונישק למצחי.
YOU ARE READING
המורה לאנגלית.
Romansaהם היו ארבעה ואני הייתי אחת. ארבעה אנשים, אם אפשר לקרוא להם כך. בריונים. ואיך שראיתי קעקועי דמעות הבנתי מיד שהם גם היו בכלא כמה שנים טובות. "בת כמה?" שאל אחד מהם עם מבט זדוני וצפה בי מלמעלה עד למטה. לא עניתי. הוא התקרב עוד צעד והשלושה האחרים עדיין מ...
