המורה לאנגלית.

פרק 51.

שלי.

לא רציתי להתעורר. רציתי להישאר פה לנצח.
בלי בעיות.

למרות שאני בטוחה שגם למייקל יש בעיות, אולי אפילו יותר משלי.
השעה הייתה כבר 12:00 ולא היה לי כוח לקום, ואם מייקל לא קם עד עכשיו כנראה שהוא לא מלמד היום.

קמתי בזהירות ופניתי לצחצח שיניים.
סגרתי מאחוריי את הדלת והתרגשתי לראות את השתקפותי במראה.

אני נראת מאושרת.

החולצה שלו באמת יפה עליי, היא מוסיפה לי קצת.
פתחתי את אחד הארונות ומצאתי מברשת שיניים חדשה והשתמשתי בה.
ניסיתי כמה שיותר לסדר את השיער, לפחות שמייקל לא יראה איך אני נראת בבוקר.
סידרתי קצת ויצאתי, רואה את מייקל מתיישב ישיבה מזרחית.
"למה קמת?". שאל ויכולתי להרגיש את הכעס שיש לו.
"צחצחתי שיניים. אל תדאג לא השתמשתי בשלך". אמרתי ופניתי לצאת.
"לאן את הולכת עכשיו?". שאל , עדיין עם אותו מבט.

"להכין קפה, רוצה גם?". הסתכלתי עליו והבנתי שהוא לא ישן כמעט הלילה.
התיישבתי על המיטה ונעמדתי מולו כשהוא עדיין יושב.
"בוקר טוב". אמרתי ונישקתי אותו נשיקה קטנה.
"כדאי לך לשים מכנסיים". אמר והבנתי שאני יותר מידיי חשופה מולו. צחקתי ונתתי לו  נשיקה בלחי.
"כמה סוכר?". שאלתי אותו רגע לפני שאני הולכת.
"אחד, תודה". אמר וראיתי שהוא קם והוא עדיין בלי חולצה.

הבחור הזה יהרוג אותי בעודי חיה.

"אני רואה שאני אטרקציה". אמר לי ושילב את ידיו.
"א..תה מלמד היום?". שאלתי, מעבירה עכשיו את עיניי לעיניו.
"בשעה שלוש. את יכולה להישאר פה". אמר.
"לא, זה בסדר. אני אחזור הביתה". עניתי לו.
"בטוחה?". שאל וחייך.
"כן". עניתי וחייכתי אליו. "אמרת שאתה רוצה לספר לי משהו". הזכרתי לו וראיתי שעכשיו הוא שינה צבע בפניו.

מה הוא כבר יכול לספר לי?

"אחרי הקפה". אמר ונכנס לשירותים.

ירדתי במדרגות, רואה את מיקה עדיין שוכבת ואת רוי מקפץ עליי.
"שלום לך חבוב". ליטפתי את ראשו.
"גם לך". אמרתי, באתי ללטף את מיקה.
היא נראת כל כך מותשת.

פניתי למכונת אקספרסו והכנתי לנו שתי כוסות של קפה.

באתי לשים אותם על השולחן אך מיד הרגשתי שמישהו עוטף אותי מאחורה וזורק נשיקה ללחי שלי.

"אמרתי לך לשים מכנסיים". אמר וניסה להסתכל על עיניי.
"כמעט שפכת את יצירת המופת שלי". צחקקתי ונתתי לו את הכוס שלו.
"תתחיל". אמרתי לו והתיישבתי מולו בשולחן.
"אחרי הקפה". חזר על מילותיו.

לקחתי את הטלפון שלי, שום הודעות מאימא, שזה כבר בסדר, היא לא שמה לב שלא ישנתי בבית. שכחתי להזכיר לה שאני לא ישנה בבית,למרות שגם אני לא ידעתי את זה,
אז מיד שלחתי לה הודעה שאני אצל ליסה ושהכל טוב.
ומיד פתחתי את ההודעה של לוק.

לוק: עדיין לא שכחתי את ההבטחה שלך.
אני: גם אני לא. מבטיחה בקרוב.
לוק: נתראה.

"מי זה?". שאל מייקל.
"לוק". עניתי ומיד ראיתי שהוא כועס.
"את הולכת לעשות את זה?". שאל אותי ושם את כוסו בכיור.
"את הדייט?". שאלתי, מנסה להבין אם אנחנו באותו ראש.
"תקראי לזה איך שבה לך". אמר בקרירות ומיד ניגשתי אליו.

הגבר הזה קנאי.

הוא עבר לספא וישבתי על ברכיו.
"תפסיק לקנא". הרמתי את לסתו ואמרתי לו.
"מותר לי". אמר והסתכל על עיניי.

העיניים הירוקות האלה. כמו חיצים.

"למה מותר לך לקנא בחור?". שאלתי ומלטפת את שיערו.
"כי את שלי". אמר ומיד הייתי בהלם.

ממתי נהפכתי לשלו?

"אני רוצה לקחת אותך לדייט, שלי". אמר.
"אני רוצה להחזיק לך את היד, לחבק אותך, לצחוק איתך. לעשות איתך הכל!". הוציא את מה שהיה לו בלב.

"ממתי הגעת למסקנה הזו?". ניסיתי לשאול אותו ועדיין הייתי בהלם.

למה שמישהו יתאהב בי?

תזכרי אותו. את המבוגר שאמר לך
'לכל אחד מגיע לאהוב'. התת מודע שלי הזכיר לי והפעם היה לטובתי.

"מאז שראיתי אותך". אמר ונגע בלחיי.

"אל תצאי איתו". התחנן בפניי.
"אל תכעס". אמרתי ומיד ראיתי שהוא כועס.
"זה ייגמר מהר ,אני מבטיחה". אמרתי לו ועדיין הרגשתי שהוא לא מוכן שאני אצא עם לוק.

אני מעדיפה לצאת עם מייקל, כי בו אני מאוהבת.
לוק הוא לא יותר מידיד.

"תבטיחי לי עוד משהו". אמר והגיש לי את הזרת שלו.
"מה?". שאלתי, אני לא מוכנה להבטיח סתם.
"קודם תבטיחי לי". אמר וסמכתי עליו.
הגשתי את הזרת שלי והבטחתי לו.
"נו?". שאלתי אותו לאחר שהבטחתי.

"שאת שלי".  אמר ונישק אותי נשיקה פראית.
אני אוהבת את הבחור הזה. אוהבת אותו כל כך.

הנחתי את מצחו על מצחי, "גם אתה". אמרתי לו וראיתי חיוך על פניו.
"תמיד". אמר וחיבק אותי.

"עכשיו אתה מוכן לספר לי?". מזכירה לו את מה שרצה לומר לי אתמול.

"תחזיקי חזק".