המורה לאנגלית.

פרק 84.

"ניצחתי!". צעק מייקל אחרי שניצח אותי ואת אימא בפעם השנייה בטאקי.

לעזאזל הוא טוב הבחור הזה!

"איך אתה עושה את זה?". שאלתי אותו כשהוא פותח משחק חדש.

"כישרון". אמר ואימא לא הפסיקה לחייך למשמע דבריו.
היא אוהבת אותו, אני בטוחה בזה.

"עוד חצי שעה נצא, במבי?". שאלה אימא ואני הנהנתי.

זה הזמן היחידי שיש לי איתה.
אני לומדת, היא עובדת כך שאנחנו כמעט ולא רואות אחת את השנייה.

"צבע.. אדום". אמר מייקל ושינה צבע.
ראיתי בעיניה של אימא ניצחון, סוף סוף מישהי מאיתנו תנצח אותו.

"ניצחתי!!". אמרה אימא וראיתי את זה מגיע.
"יש!!". צעקתי ומייקל עדיין בהלם מאיך שזה קרה לו.

"כישרון, מה?". אמרתי בצחוק.
"היא ניצחה פעם אחת". אמר כמו ילד קטן.
תפסתי את פניו והחטפתי לו נשיקה לנחמה בלחי.

"נצא?". שאלה אימא אחרי שאני התרגשתי מזה שניצחנו את מייקל.
"אני הולכת להתארגן ובאה". אמרתי ונכנסתי לחדר שלי כשאני בוחרת חולצה לבנה ומכנס שחור.

"מוכנה". אמרתי ואימא כבר חיכתה לי ליד הדלת.
"תבטיח לי שתשמור על עצמך". אמרתי למייקל והוא כמו תמיד, בוחן את עיניי יותר מידיי.
"מבטיח". אמר והבנתי שאני צריכה לשחרר קצת.
"תהני, קטנה". נישק את מצחי ומיד הצטרפתי לאימא.

"ביי".

"אז איך הולך בעבודה?". שאלתי את אימא כשאנחנו כבר הולכת בשתיקה, מסתכלות על הנוף שיש מסביב.
"בסדר. קשה אבל מתמודדים". ענתה.
" אני אוהבת שם את הישישים.
הם בחיים לא ימנעו ממך להתקרב אליהם".
המשיכה בדבריה ושמחתי שלפחות לאחת מאיתנו הולך טוב.

"איך שלי?". שאלה ואני הסתכלתי עליה במבט מבולבל ומופתע. "המון זמן לא ראיתי אותה בבית".

"אימא, אני שלי". אמרתי לה והיא הסתכלה עליי מבולבל. "את מתכוונת לליסה". חידדתי אותה.
"ליסה?". שאלה ואני התבלבלתי עוד יותר.

ליסה גדלה איתי מגיל 3 בערך ואף פעם אימא לא התבלבלה בינינו.
היא הייתה באה אלינו כמעט כל יום וכך גם אני אליה.
"אני שלי, אימא". אמרתי ועצרתי אותה מההליכה.

"הכל בסדר?
איך את לא זוכרת את ליסה?". שאלתי כי עדיין לא האמנתי של אימא שלי, זאת שיש לה זיכרון מעולה יכולה לשכוח דבר כזה.
"כנראה שהתבלבלתי בשמות שלכם, לא עניין גדול". אמרה והמשיכה להתקדם בלעדיי.

"את בטוחה שאת בסדר, אימא?". שאלתי, מנסה להבין מה קרה פה הרגע.
"בטוחה, במבי. הכל טוב". ענתה.

היא כנראה התבלבלה בגלל העומס של העבודה.
זה לא כזה סיפור, נכון?

"אימא, איך קוראים לך?". שאלתי אותה למרות שאני כבר לא בטוחה בשום דבר יותר.
"שירלי, מצחיקונת". ענתה ועדיין לא נרגעתי.
"הכל טוב, במבי.

"הכל טוב".