Different worlds | גמור

פרק 85 - העולם שלו

העולם שלו
Song: Ariana Grande - stuck with u

כעבור ארבעה ימים.

״ארזת הכל?״ אני עומדת במפתן החדר שלי ושל מייקל. הוא מרים את ראשו מהמזוודה הפתוחה למרגלותיו ומסתכל עליי ברוך.

״בואי אליי,״ הוא נעמד ואני נכנסת תחת זרועותיו הגדולות שמצמידות אותי אל חזהו.

״אני אתגעגע אלייך.״ אני מושכת באפי, מנסה להחזיק את הדמעות בפנים.

״לא יהיה צורך. אדבר איתך בכל ערב ואחזור עוד לפני שתשימי לב.״ קולו העבה מנסה להרגיע אותי אך תחושת הבטן שלי מבשרת רעות.
אני מרגישה שהמקום הבטוח שלי עוזב אותי בזמן הגרוע ביותר בעולם ושאסור לי להראות כמה אני מפחדת. מגיע לו שאתמוך בו, שאעמוד לצידו ואפרגן לו, הדבר האחרון שהוא צריך זה אותי מתבכיינת על הזמן שאשאר כאן בלעדיו.
תמיד חשבתי שבתור בת זוג אהיה משחררת וקלילה, שאתן ואקח לעצמי את המרחב הדרוש, לא תיארתי לעצמי שלא אוכל לעזוב לרגע את הגבר הזה. כנראה שאפילו לא דמיינתי שיש אחד כמוהו בעולם הזה.

״ליה, תסתכלי עליי.״ הוא נסוג אחורנית וידו מטה את סנטרי מעלה, עיניי הנוצצות מתלכדות בעיניו המצועפות. המבט שלו עטוף דאגה ואני שמה לב שהוא מנסה לאפק את עצמו. לפעמים נדמה כי הוא לא מצליח עד הסוף לשחרר את הרגשות שלו, ואני מבינה את זה, אך ההבעה המאופקת והאדישה שהוא עוטה על עצמו כמסכה מתחילה להקשות עליי. אני רוצה את הרגשות שלו, אני רוצה את החולשות שלו, אני רוצה להיות שם בשבילו, והלוואי וביום מן הימים הוא יתן לי מבט כן ומוצף, שחושף את הרגש האמיתי שהוא מרגיש בליבו, רק בשביל שאוכל לנשק אותו על השפתיים, לחבק אותו ולהבטיח לו שהכל יהיה בסדר.

״זאת הפעם הראשונה שקשה לי לעזוב, אל תהפכי את זה ליותר גרוע.״ היד שלו חופנת את הלחי שלי ואגודלו מלטף את עורי.

״באמת?״ אני מוחה דמעה אחת שחומקת מעיני.

״כן, אף פעם לא היה לי משהו לחזור בשבילו, ועכשיו יש לי משהו, או יותר נכון מישהי, שאפילו מקשה עליי לעזוב.״ הוא רוכן אליי, והבל פיו החמים מכה בפניי.
אני אתגעגע לכל חלק בו, אף על פי שמדובר בפרק זמן קצר, עצם אי הוודאות מכביד עליי באופן נורא.

״קדימה, צריך לקחת אותך לבית החולים, ומשם אסע לשדה התעופה.״ הוא נושק לשפתיי ושפתיו ממשיכות לטייל גם על צווארי.

״אוף,״ אני מתייפחת. הימים האחרונים היו כל כך קשים בעבורי, והוא אפילו לא נסע. מייקל היה עסוק בהכנות לנסיעה וכמה משברים שצצו בעקבותיה ואני הייתי עסוקה בלקחת את אמא שלי לטיפולים מדי יום. היא נחלשת, וככה גם אני, הדבר הכי קשה בעולם זה לראות את אמא שלי במצב הזה. אתמול הלכתי לשירותים אצלה בבית וגוש השיער שהיה תקוע בניקוז האמבטיה עורר בי חלחלה, הנה זה מתחיל... הרופאים ניסו להכין אותנו לזה, לתופעות הלוואי של הכימו על הגוף שלה. נשירת שיער, שלשולים, הקאות, כיבים בפה, עייפות וחולשה, דימומים, דיכאון... ואפילו לא התחלתי לדבר על הגרועות ביותר; סכנה גבוהה לחלות בלוקמיה, סיכון גבוה לזיהום, כשל הכליות, נזק לשריר הלב או למערכת העצבים והרשימה רק ממשיכה וממשיכה.