Different worlds | גמור

פרק 56 - חרטה

חרטה

״אני יכול לראות איך את מסמיקה אפילו מבעד לחושך.״ הוא מתגרה בי ואני מחייכת, מנסה להדיף את החום המוקרן מלחיי.

״נו, קדימה, קום. אני צריכה לחזור הביתה.״ אני ממהרת לשנות נושא, מאיצה בו.

״למה? אני דווקא ניהנה לצפות בך מכאן.״ הוא מזייף אכזבה בקולו ואני מנסה שלא להינמס ממילותיו, אך ללא הצלחה. אני מחייכת אליו והתחושה ששכחתי משהו מנכרת בתוכי.

״אני רוצה להתייעץ איתך,״ אני לפתע נזכרת, וממהרת להתיישב לידו. ״זה בקשר לטיפול של אמא שלי.״ אני גומעת את רוקי, נזכרת בכל הקושי הקרב ובא. ״החלטתי שהיא צריכה טיפול נפשי במקביל לטיפולים הרפואיים, מה אתה אומר?״ אני שואלת, מיישירה את עיניי לשלו.

״אני חושב שזאת החלטה מצוינת.״ הוא משיב ואני מחייכת אליו. ״אז מה ההתלבטות?״ הוא מתקרב אליי ומלטף את שיערי.

״חיפשתי מטפל בשבילה, והכל כל כך נראה אותו דבר ויקר... ואני רוצה את ההכי טוב בשבילה, אם כבר אז עד הסוף, לא?״ אני שואלת והוא מכווץ את גבותיו, חושב.

״בטח, אמא שלך תקבל את הטוב ביותר, אל תדאגי.״ הוא מלטף את פניי ואני עוצמת את עיניי לרגע, מתענגת על מגעו המרחף על עורי.

״אז יש לך המלצה למישהו מסוים?״ אני פוקחת את עיניי מיד, מתרכזת בפניו היפהפיות ובעודי ממתינה לתשובתו, אני עוקבת אחר עיניו, המטיילות על פניי. סורקות כל נים ונים, וידו מקבילה לעיניו, מלטפת וחוקרת - מרחפת.
לפתע אצבעותיו נוגעות לא נוגעות בשפתיי, מפשקות אותן באיטיות, מעוררות את היצר הנשי שבתוכי פשוט לנשק אותו.

״תני לי לדאוג לזה.״ הוא אומר ועיניו מתמקדות בשפתיי, לא נעות לרגע. אני פוערת את עיניי, מביטה בו מלקק את שפתיו, פעולה שרק גורמת לי להידלק יותר ויותר.

״א-אין מצב,״ אני עונה בקושי, מעט מגמגמת. רק אלוהים יודע מה מגע כה תמים שלו על גופי מייצר בתוכי - הרי געש פנימיים וגועשים של תשוקה.

״פעם אחת תתני לי לעזור לך מבלי שאני אצטרך לעשות את זה מאחורי הגב שלך?״ הוא שואל, נימת קולו מעט מאיימת.

״פעם אחת תתן לי להסתדר בעצמי?״ אני מביטה ישירות בעיניו.

״לא.״ הוא עונה ואני ממהרת לפצות את פי ולהשיב לו בנאום ארוך על כמה בחורה חזקה ועצמאית הפכתי להיות, ושאני יכולה להסתדר לגמרי בעצמי עם הבעיות שלי, אבל אצבעותיו נחות על שפתיי במהירות, משתיקות אותי.
״הגיע הזמן שתתני לי לעזור לך, אין שום סיבה שאת תיאבקי כל כך בשביל משהו שאני יכול לסדר בנקישת אצבעות, תכניסי את זה לראש הזה שלך, ליה. את לא לבד יותר. לא כל עוד אני חי ונושם בשביל להיות לצדך בכל מה שצריך, הבנת?״ הוא שואל ואני גומעת את רוקי, מה לעזאזל? זה הדבר הכי מדהים שמישהו אי פעם אמר לי.