Different worlds | גמור

אפילוג

נ.מ מייקל

-שלוש שנים לאחר מכן-
״מייקל, אתה יכול לאסוף את אביתר מהמעון?״ אני שומע את קולה של ליה אשר נכנסת אל המטבח עם הבטן ההריונית של החודש התשיעי שלה, הנושאת בתוכה את הנסיכה הקטנה שעתידה להגיע אלינו.

״אני בפגישות עד הלילה, אהוד יאסוף אותו.״ אני נושק לראשה ומוריד עבורה את ספל הזכוכית אליו היא מנסה להגיע כשהיא נעמדת על קצות אצבעותיה במאמץ.

״מה שלום הנסיכה הקטנה?״ אני נצמד אליה מאחור, מניח את שתי ידיי בבסיס הבטן העגולה ומרים אותה כלפי מעלה. ליה נאנחת ונשענת עליי בהרפייה, היא כל כך אוהבת שאני עושה את זה.
אני נשאר כך לעוד כמה דקות, מנסה להקל על הגוף היפה שלה, שנוספו לו עוד עשרה קילוגרמים חדשים על מנת לתת לנסיכה הקטנה את כל התנאים הטובים ביותר להתפתח.

״אני מקווה שביטלת את כל הלקוחות שלך בקרוב.״ אני מזכיר לה את שביקשתי יום קודם לכן. היא נכנסת לשבועיים האחרונים להיריון ואין שום סיבה שתעבוד קשה במהלכם. לא די לה כאבי הגב מההיריון? היא ממש לא זקוקה לכאבי גב גם מהישיבה הממושכת כשהיא מקבלת את לקוחותיה ללק ג׳ל.
לאחר שחזרנו מירח הדבש שתכננתי לנו בשאר האיים של הוואי, בו דאגתי להראות לה את כל המקומות עליהם חלמה וגם לבעול אותה בהם, שוב ושוב, כשאני מריח את ריחה המהול בריח מי המלח המזוקקים אל ריאותיי, ליה סיימה להוציא רישיון, ילדה את אביתר וחזרה לעבודתה אצל גלית. היא עבדה שם כמה חודשים שלאחריהם נשלחה לקורס מטעם גלית, בו התמקצעה באיפור ותסרוקות לכלות, ומריחת לק ג׳ל מקצועית. כשהיא סיימה פיניתי את אחד החדרים להם אין שימוש בבית, והכנתי לה את הקליניקה שלה. היא עיצבה אותה כפי שרצתה בספות ישיבה נוחות, מדפים גדושים לקים מכל החברות והגוונים ואפילו מיטת טיפול בהם יכלה לעשות שעווה וגבות לקליינטיות שלה.
השמועה התפשטה והרבה בנות הגיעו אליה, ולמרות הבחורות החטטניות שעברו דרך הבית בכל יום, יכולתי לסבול את זה בשביל החיוך המסופק שנמרח לה על הפנים בכל עת. כעבור זמן קצר ליה הרימה את הכפפה וביקשה ממני לבנות יציאה מהקליניקה שלה אל שביל הגישה האחורי, כך שאף אחת מהן לא תצטרך לעבור דרך הבית. היא לא אמרה את הסיבה, אבל אני יכול לנחש אותה לאחר הפעם ההיא שנתקלתי באחת מלקוחותיה שכמעט נפלה לו החזקתי את גופה וייצבתי אותה. עיניי הנץ של ליה כמעט שרפו את עורפי ומאז לא ראיתי את הבחורה, ככה שלא הופתעתי כשבאה אליי יומיים לאחר מכן והציעה את הרעיון - אותו אהבתי מאוד.
״קיבלתי מייל מרפאל מריאנו.״ ליה לוגמת מספל התה שלה ואני שעסוק בלענות להודעות מהעבודה מרים אליה את עיניי בשניות. לא הייתי בטוח ששמעתי טוב.

״מה זה?״ כיווצתי את גבותיי.

״הוא מגיע לארץ, הוא שאל אם הוא יכול לבוא, שאראה לו קצת את הסביבה.״ היא משיבה באדישות, והדם שלי מתלהט.
אנשים אולי טועים לחשוב שלאחר שלוש שנות נישואים, ילד ואחת נוספת שעתידה להגיע, התשוקה נכבית לאיטה ויחד איתה גם הקנאה, אבל במקרה שלי ושל ליה זה רק הלך והתלהט. מאז שנהייתה אשתי והפכה לאם ילדיי אני רק קנאי לה יותר ויותר, כל מה שמתחשק לי לעשות זה להשכיב אותה תחתיי ולעשות איתה את הילד הבא שלנו.
״חשבתי להזמין אותו לבריתה, זה אמור ליפול באותם הזמנים.״ היא מניחה את ספל התה על השיש ואני מושך אותה אליי, הבטן ההריונית שלה נצמדת למפשעה שלי.