Different worlds | גמור

פרק 93 - התחלה חדשה - ישנה

התחלה חדשה - ישנה
Song: Post Malone - Circles
הפרק מוקדש באהבה לילדה המקסימה הזאת @Einavota ❤️

אני פותחת את הדלת וריח מעורבב של וניל ואציטון מדגדג את אפי.
״בוקר טוב,״ נשמע קול נעים, ואני שעסוקה בלסרוק את המקום המרהיב הזה, מפנה אליה את תשומת ליבי.
״את בטח ליה, אני גלית.״ היא מחייכת אליי, מושיטה את ידה ללחיצה. אני מחייכת ומהנהנת, סורקת אותה, היא נראית בשנות השלושים המאוחרות לחייה, שיערה השחור אסוף על ראשה עם סיכה ועיניה העייפות מחייכות אליי. קל להבין שניהול המקום על כתפיה הוא לא הדבר האידיאלי עבורה.

״נעים מאוד,״ אני מתפקסת, והיא מחזירה את ידה לחיקה.

״בואי, שבי, אנחנו נפתח בעוד שעה, תרצי לשתות משהו חם?״ היא מחייכת אליי, ואני מסרבת בנועם.
היא מתיישבת מולי על ספת בד קטנה בצבע חום, בינינו ניצב שולחן עליו מגזינים ישנים וחדשים, קנקן מים נמוך עם פרחים לבנים ומאפרה. זהו נראה כמו אזור ההמתנה. היא מוציאה מכיס החלוק שלה קופסת סיגריות ומצית, שולפת אחת ואוחזת אותה בין אצבעותיה הארוכות, מצמידה אותה אל שפתיה המשוכות בליפסטיק אדום בוהק, ומדליקה אותה.
היא פולטת עשן מפיה ומחייכת, על פניה עולה הבעה מבוהלת.
״שכחתי לשאול אותך, זה מפריע לך?״ היא מנידה בראשה אל עבר הסיגריה ואני ממהרת לבטל את דבריה בהינד ראש.
״אני מצטערת, זה הדבר היחיד שמרגיע אותי.״ היא צוחקת ואני מצטרפת אליה.
״פתחתי את המקום הזה לפני כחצי שנה ואני לא מצליחה למצוא עובדות ועובדים רציניים באמת. אף אחד לא בא הנה מתשוקה לעסוק בזה.״ היא מסבירה, ואני מאזינה לדבריה.
״שלא תטעי, כמה שאני נראית קלה, אני מאוד קשוחה כבוסית.״ היא קורצת לי, ואני מצחקקת, סורקת את בגדיה. היא לבושה סוודר אדמדם וג׳ינס כחול שאת מבנה גופה המלא עוטף חלוק פתוח בצבע ורוד ולרגליה כפכפים פתוחים עם גרביים. אני מחייכת בליבי, היא נראית זרוקה אך ניכר שנוח לה, זה ממלא את הלב, נותן תחושה של בית.
״לא דיברת בקושי מאז שנכנסת, אל תתביישי, אני דברנית.״ היא מחייכת ומצמידה את קצה הסיגריה אל שפתיה שוב, שואפת בקצרה ונושפת את העשן הלבן.

״כן, אני קצת מתרגשת, האמת.״ אני מסמיקה, ברכיי צמודות זו אל זו וידיי ממוקמות תחת ירכיי, אני מתוחה.

״באמת? אני מוחמאת, לא חשבתי שאני עוד יכולה לרגש מישהו.״ היא מתבדחת, ושואפת מהסיגריה בפעם האחרונה, לפני שהיא מכבה אותה על מאפרת הזכוכית.

״אל תגזימי, את נראית מעולה.״ אני מחמיאה לה, והאמת שלא שיקרתי. על אף הופעתה הפשוטה, הנוכחות והאור שהיא מפיצה גוברים על הכל, נראה שפשוט נעים להיות בחברתה, היא הצליחה להשאיר את החיוך על שפתיי עוד משנכנסתי.

״טוב, חדל קשקשת,״ עכשיו היא זאת שמסמיקה, ״בואי נדבר על הדבר החשוב באמת, מה את מחפשת במקום העבודה שלך?״ היא שואלת אותי, קולה נצבע רצינות ואני שואפת שאיפה ארוכה ומזדקפת.