Different worlds | גמור

פרק 61 - אינטימיות

אינטימיות

״אז קבעתן תור לביופסיה?״ הוא שואל בעודי שוכבת עליו צמודה מתחת לשמיכה, לאחר שסיפרתי לו מה היה היום בפגישה עם הרופא.

״כן, לעוד שלושה ימים,״ אני נאנחת ואצבעי מציירת ספירלות על חזהו.

״כל כך מהר?״ אני מהמהמת.

״מסתבר שלאנשים אין מספיק כסף למרפאה הזאת...״ אני אומרת בסרקזם והוא מגחך בתגובה. ״גם לי אין...״ אני מיד מוסיפה והוא מלטף את גבי וחופן את הישבן שלי.

״תני לי לדאוג שיהיה לך תמיד כל מה שתצטרכי וכמה שתצטרכי.״ אני מחייכת.

״ומה אוכל להעניק לך בתמורה?״ אני שואלת, ברצינות גמורה.

״את לא צריכה לעשות דבר בתמורה.״ הוא משיב ואני משעינה את סנטרי על חזהו ומביטה בו.

״די עם זה.״

״מתי תביני שאת הכל בשבילי, ליה?״ אני פוערת את עיניי, גומעת את רוקי ומעכלת את מילותיו.

״מה?״ הלחלוחית מציפה את עיניי. הוא יודע לרגש אותי בשניות.

״כשאת איתי, אני אוכל את העולם בלי מלח.״ ידו מסיטה קווצת שיערות אל מאחורי אוזני ואני משעינה את לחיי על חזהו, מאזינה לקצב ליבו וממשיכה להודות לאלוהים על החיבור בינינו.

״ואתה העולם שלי.״ אני לוחשת, דמעה זולגת על לחיי.

״לא, אני רק חלק ממנו. העולם שלך מורכב מהרבה דברים ואת במרכז, מושכת בחוטים.״ הוא מוחה את הדמעה מלחיי ואני מגחכת.

״תאמין לי שאלו לא החיים שרציתי לעצמי.״ אני נאנחת.

״אה, לא?״ הוא מתענן ואני ממהרת לחזור בי.

״רצף ההתרחשויות הובילו אותי לאיפה שאני עכשיו, וזה מה שחשוב, אני מניחה...״ אני תוהה והחזה שלו רוטט כשהוא צוחק.

״אם היית משנה משהו, ולו דבר אחד קטן, סביר להניח שלא היינו נפגשים.״ אני מהנהנת. זה באמת נכון, לא הייתי נמצאת במקום הזה אם החיים שלי לא היו נראים כמו שהם נראים.

״אז אלו כן החיים שהייתי רוצה לעצמי, כל עוד אתה חלק מהם.״ אני מתרפקת עליו חזק יותר וידו משחקת בשיערי.

״הייתי מוצא אותך בכל תרחיש.״ אצבעותיו מרחפות כנגד גבי ואני מושכת בכתפיי.

״לך תדע, אולי הייתה לך אחת אחרת...״ אני נרעדת מעט רק מעצם המחשבה עליו מאושר עם מישהי שהיא לא אני. אני לא יודעת אם אני אנוכית, אבל אני לא יכולה לסבול את המחשבה על כך שלא הייתי חסרה לו, זאת אומרת, הוא לא היה מכיר אותי בכלל, ואוי אלוהים, זה נורא. העיקר שזה לא מה שקרה.

״את כל כך שכלתנית, תניחי לשכל שלך במנוחה, כל דבר את מחשבת.״ הוא מצקצק בלשונו ואני מתרוממת אליו.