Different worlds | גמור

פרק 29 - מה השתנה?

מה השתנה?

״אני אגיע, אני מקווה לא לעורר דרמות.״ היא מוסיפה ואני מהנהנת בהסכמה, הדבר האחרון שמתחשק לי לעשות זה למצוא את עצמי נקלעת לסיטואציה מביכה ומעצבנת ביניהם.

״את לא חושבת שאת קצת ממהרת? או מתלהבת מדי? את עלולה להיפגע.״ אני מזכירה לה עם מי יש לה העסק והיא מבטלת את דבריי בהינף יד.

״אני מכירה אותו יותר מכל אחד אחר, אני יודעת איך להתמודד איתו.״ היא מחייכת בגאווה ואני מאפקת את עצמי לא לצרוח. איך לעזאזל אני שוב מוצאת את עצמי עם בחירת ליבו של בחיר ליבי במצב הזה?? לעזאזל, כמה שזה מזכיר לי את התיכון, אני תמיד הייתי האחת האחרת, ״המשדכת״, בחיי שיש לי כאב ראש. הרי רק לי זה יכול לקרות.
אני בכלל אמורה לשנוא אותה, אבל זה לא שיש לי על מה... היא לא אשמה בדבר. אני לא מחפשת אשמים אבל אם יש מישהו שאשם במצב העגום שלי זאת אך ורק אני, שהסכמתי לעצמי לפתח אליו רגשות בקלות דעת שכזו.
כמו טיפשה גמורה. ועכשיו אני צריכה לשאת בתוצאות, הרי היה לי ברור שמעורבת יותר מבחורה אחת בסיפור, הלב שלי בחר להתאהב באדם שכמעט ואין שום סיכוי שיבחר דווקא בי בחזרה, בייחוד אם יש בחורות כמוה בסביבה.

״אני אלך לנוח, ברשותך.״ אני בולעת את מילותיי וכשהיא מהנהנת אליי בתגובה אני נפרדת ממנה לשלום, צועדת אל המעליות ומנסה לגרש את המחשבות המעיקות מראשי. זה הולך להיות ערב קשה. במיוחד עבורי.

*

״איתי, אני לא רוצה ללכת.״ אני מתלוננת וקורסת על מיטתי בעודי נאבקת בבד המקומט והסגלגל שצמוד באופן מקשה לגופי. אני מפחדת לעשות תנועות חדות שמא יקרע. ייתכן שהשמנתי כשכל הבגדים שלי כל כך לא נוחים?

״ליה-״ הוא פוצה את פיו אך אני ממשיכה בדבריי וקוטעת אותו בחוצפה.

-״מה לי ולזה? בטח היא תפוצץ את העניין וכולנו נאלם דום בצפייה בדרמה המתרחשת.״ אני נושפת.

״לי-״ הוא מנסה שוב אך איני קשובה כלל.

״-לעזאזל, אני בטוחה בזה. אלוהים למה אני כזאת אובססיבית?!״ אני נאנחת ותוחבת את ראשי בכרית.

״ליה!״ קולו רועם ומחריש אוזניים.

״מה?״ אני נושפת בתסכול ומסתובבת אליו.

״אולי לשם שינוי תהיי פעם אחת פחות אגואיסטית ותקשיבי למה שיש לי לומר?!״ הוא צועק. אני פוערת את עיניי למשמע דבריו בעודי מעכלת את המילים.

״אני-״

״-עכשיו אני מדבר!״ תורו לקטוע אותי ואני מעט נרתעת מהעובדה שהוא מאדים מכעס, הוא מאבד מולי את עשתונותיו בפעם הראשונה.

״נמאס לי לשמוע עליו כל היום! על הבגדים שלך והרגשות שלך, מה עם שלי, ליה? את לא חושבת שאני מספיק חשוב בשביל שגם לי יהיה מה לספר!?״ הוא מתרומם על רגליו. ידיו מרצדות באוויר כשהוא מדגיש את דבריו. הוא כועס עליי, ובצדק.