Different worlds | גמור

פרק 7 - חלום בלהות אכזרי

חלום בלהות אכזרי
Song: ג׳ירפות - מי שלא חולם, כועס

״מה זאת אומרת ״לבושים הכי יפה שאתם יכולים״?!״ אני מתהלכת בחדר הלוך ושוב ומנסה להבין מאיפה לעזאזל אני אמורה להשיג לבוש יוקרתי בעוד שאיתי יושב על המיטה ומנסה להרגיע אותי.

״את מוכנה להירגע? אני בטוח שהבאת איתך משהו,״ הוא מנסה לעצור אותי. אבל לא הבאתי!! לא חשבתי שאצטרך לבוש מהסוג הזה.
״את לא?״ הוא שואל שוב, לאחר שראה את הבעת הבעתה שעל פניי. אני מנידה בראשי לשלילה ותוחבת את ראשי בכרית הלבנה.
״טוב, אנחנו נצטרך לבקש משהו מאלין...״ הוא קובע.

״נראה לך!?״ אני מרימה את ראשי ונועצת בו מבט מבוהל. ״ממתי אלין תסכים לתת לי משהו משלה? ממתי היא חולקת עם מישהו!?״ אני שואלת בייאוש.

״תסמכי עליי,״ קם איתי על רגליו.

״אל תדבר שטויות, נצטרך לצאת לקנות.״ אני נאנחת בעייפות.

״אין לנו זמן, ליה, תכנסי להתקלח, תוך חצי שעה אני כאן עם בגד בשבילך.״ הוא מתקדם אל עבר הדלת.

״רגע אב-״ אני לא מצליחה לסיים את דבריי כשאני נקטעת על ידי טריקת הדלת.
לעזאזל. איך אני יכולה לשבת בשקט ולסמוך על אלין שהיא תסכים להלוות לי משהו ללבוש??
אבל אני מניחה שאין לי ברירה... אני פושטת את בגדיי ונכנסת לחדר המקלחת.
אני ממלאת את האמבטיה במים רותחים ונכנסת פנימה, נשכבת בתוכה ועוצמת את עיניי.
אני מקווה שאוכל לשלוח לאמא שלי כסף עוד מחר...
אני עדיין לא מאמינה שהשארתי אותה לבד.

*

״ליה!״ נשמעת צעקה מבעד לדלת. איתי?
הוא כבר חזר? לא עברו כמה דקות.. ״כמה זמן את במקלחת? צריך להתארגן!״ הוא צועק ואני מכווצת את אפי בחוסר חשק ומתחילה להסתבן.

״נו, חזרת בידיים ריקות?״ אני שואלתי בעודי מהדקת את המגבת אל גופי.

״טוב. אז יש את השמלה הכחולה הזאת, ויש את האדומה הזאת,״ מניח איתי שני קולבים עם שמלות יפהפיות על המיטה.

״מאיפה זה?״ אני שואלת בתדהמה בעודי ממוללת את הבד היקר בין אצבעותיי.

״כמובן שאלין לא הסכימה. אז...״ הוא עוצר לפתע ואני נועצת בו את עיניי.

״אז...?״

״אז בדרך חזרה פגשתי את קיילי במסדרון והיא כן הסכימה.״ הוא מחייך, חושש מתגובתי.
ברור שזה מהקיילי הזאת. הרי למי אם לא לה יש כל כך הרבה שמלות יקרות כאן. אפילו מאלין לא ציפיתי לכזאת רמה.

״היא גם יפה וגם נחמדה?״ אני נושפת, סוקרת את השמלות.

״לא, ואת.״ מגלגל איתי את עיניו וכך גם אני בתגובה. ״קדימה, תמדדי אותן,״ הוא דוחק בי.

״מה אמדוד קודם?״ אני מחייכת בהתרגשות, מתפללת שהן יעלו עליי.

״את הכחולה.״ הוא מגיש לי אותה, אני אוחזת בקולב ומתקדמת אל חדר המקלחת.