Different worlds | גמור

פרק 8 - החבילות

החבילות
Song: LP - Lost on you

״ליה?!״ אני מרימה את פניי מבין ידיי ופניו של איתי נגלות לפניי מבין הצללים.

״איתי,״ אני מנגבת את פניי במהירות.
״מה אתה עושה כאן?״ אני מכחכחת בגרוני, מנסה להעלים כל רמז לכך שבכיתי.

״חיפשתי אותך בכל מקום! אז הנחתי שיצאת החוצה לנשום אוויר, ושמעתי קול בכי.״ הוא מסביר, מביט בעיניי. ״באמת בכית,״ הוא מאשר את דבריו, מושך אותי לחיבוק. ״אני לא אשאל עכשיו את הסיבה אבל תהיי בטוחה שאת חייבת לי הסברים מחר.״ הוא ממלמל כשראשו תחוב בשיערי. אני מצחקקת, מושכת באפי ומהנהנת.

״בסדר, עכשיו בוא ניכנס, כבר נהיה לי קר,״ אני מחייכת, ממשיכה לנגב את פניי מהדמעות. ״זה נראה שבכיתי?״ אני שואלת והוא מחייך.

״זה לגמרי נראה ככה, אבל אל תדאגי אנחנו נלך לשירותים ואני אטפל בך,״ הוא מרגיע אותי ואני מהנהנת.

״רק מהר, בסדר?״ אני לא רוצה שאנשים יראו אותי ככה.

״מהר.״ הוא מאשר, אוחז בידי ומושך אותי אל עבר הכניסה. ״קדימה, בצעדים מהירים.״ הוא מחייך ומפלס את דרכנו בין האנשים. לפתע זוג עיניים שחורות ננעצות בעיניי מבין כל האנשים וכשאני מתמקדת אני מבינה שזה מייקל ברינסון בכבודו ובעצמו.
אני משפילה במהירות את עיניי לרצפה במטרה לנתק כל קשר עין איתו וממשיכה להיגרר בעקבות איתי בדרך לשירותים. זהו, החלטתי. מעכשיו אני מתכוונת להיות הכי נחמדה ומועילה שאני יכולה, כי אין שום סיכוי שאני אוכל להרשות לעצמי לאבד את העבודה הזאת.
מעבר ליחסי עובד ומעביד אני לא רוצה שום קשר אליו. למען האמת, אני אפילו די שונאת אותו.

״ככה אני נראית?״ אני שואלת מבוהלת בעודי מביטה בבואתי שבמראה.

״שטויות, תוך שנייה את כמו חדשה,״ מרגיע אותי איתי.

*

״סיימנו.״

״תודה, איתי.״ אני מחייכת אליו.

״על מה? רק ניקיתי את האיפור שנמרח.״ הוא צוחק.

״על הכל,״ אני מתעקשת. אני כבר לא זוכרת את הפעם האחרונה שהיה לי חבר טוב כמוהו. אני שמחה שהכרתי אותו.

״לעזאזל, האירוע הזה לא נגמר,״ נאנח איתי כאשר הוא שוטף את ידיו.

״לגמרי.״ אני מגלגלת את עיניי, נשענת על השיש המצוחצח.

״שנייה רגע, שלחו לי הודעה.״ הוא ממלמל, מוציא את הנייד מכיסו. ״להתאסף על יד הכניסה.״ הוא מקריא את ההודעה. ״איפה הטלפון שלך, ליה?״ הוא שואל כשהוא מכווץ את גבותיו בתהייה.

״זה כבר סיפור ליום אחר,״ אני מצחקקת בעצב.
הטלפון הזה אמנם היה דפוק אבל הוא ליווה אותי כמה שנים טובות, ועכשיו לא נשאר ממנו כלום.