Different worlds | גמור

פרק 90 - גזר דין מוות

גזר דין מוות
Song: sunshine
כולן לכתוב מזל טוב גדול לנסיכה שלנו, @shakedin, הפרק מוקדש לך!❤️

״אז... את מתכוונת להסביר את הפרצוף
תחת שלך כבר?״ איתי שופך שקית סוכר לבן אל כוס הקפה שלו כשאנחנו יושבים בבית
הקפה של משה.
הבוקר התעוררתי במצב רוח מוזר. קמתי ובאופן אוטומטי למדיי לקחת את אמא לטיפולים המייאשים שהיו בשעה תשע בבוקר, ולאחר שהחזרתי אותה הביתה כשכל כוחותיי אזלו ביחד איתה, איתי שלח לי הודעה שניפגש. לא יכולתי לסרב, התגעגעתי אליו כל כך.

״אני ומייקל פרודים.״ אני לוגמת מכוס הקפה שלי, ההבעה על פניי אדישה באופן יחסי והמבט שאיתי נותן לי... אני מתכווצת במקומי.

״מה זה?״ הקול שלו צווחני ואני מהנהנת באיטיות.
״מה, מתי, למה, לעזאזל?!״ הוא מתקיף בשאלות ואני נאנחת בחדות.

״הוא אכזב אותי, ואני הגעתי למסקנה שעדיף לנו בנפרד כרגע.״ אני מנסה לסכם את האירועים האחרונים במשפט, אבל זה לא כל כך עובד לי.

״תקשיבי לי טוב, פרצוף תחת, אם את לא מספרת לי מיד את כל הפרטים מההתחלה ועד הסוף אני תולש לך את כל השיערות מהראש אחת אחת. ולמה אני שומע את זה רק עכשיו?!״ קולו מאיים מתמיד ואני משפשפת את פניי בייאוש.

״ראית חדשות, נכון?״ אני שואלת אותו והוא מהנהן במהירות.

״ראיתי, הזאת עם השיער בצבע אדום-תחת-של בבון עלתה לי על העצבים.״ הוא מגלגל את עיניו ואני לא יכולה שלא לגחך לאור הכינוי שהדביק לה.
הוא באמת בצבע של תחת של בבון.

״נכון שהיא סיפרה שמייקל אמר עליי שאני ״בסך הכל מיטה חמה לחזור אליה?״ אני שואלת אותו והוא מרים את גבותיו בהפתעה מוחלטת.

״מה, מה, מה?! כנראה העברתי ערוץ לפני שהיא הספיקה להגיד את הזוועה הזאת. הוא באמת אמר את זה, האידיוט הזה?״ הוא מאדים מכעס ואני מושכת בכתפיי.

״כנראה, אבל לא בגלל זה לקחתי צעד אחורה.״ אני לוגמת מהקפה המר שלי ונושפת את האוויר מריאותיי.

״אז בגלל מה, לעזאזל?! אני הייתי מעיף אותו לקיבינימט אחרי משפט כזה.״ הוא לוגם מהקפה שלו גם כן ואני נדה בראשי.

״אני פשוט יודעת כמה שזה לא נכון מבחינתו.״ אני מסבירה, והוא לא משתכנע עד הסוף.
״לא אכנס לפרטים, אבל בכל פעם שהוא שוכב לידי, הוא דואג להראות לי בכל מיני דרכים שאני לא סתם ״מיטה חמה לחזור אליה״ בשבילו.״ אני אומרת כבדרך אגב והוא מותח את שפתיו לחיוך צדדי.

״כן? הוא עושה לך נעים בפושפוש?״ הוא מתגרה בי ואני נופלת לזה ומסמיקה.

״תפסיק, אידיוט.״ אני מחייכת במבוכה והוא צוחק צחוק רשע.
״בקיצור...״ אני מביטה בו באזהרה. ״החלטתי לקחת הפסקה כי הגעתי למסקנה שאני לא מאושרת.״ אני משלבת את ידיי על השולחן והוא מאזין בהקשבה מלאה.