Different worlds | גמור

פרק 99 - פרידה

פרידה
Song: עם הזמן - לירן דנינו

עיניי בוחנות מבעד למשקף השחור אישה מחברת קדישא אשר אוחזת בחולצתי השחורה וקורעת אותה, אני בולעת גוש דמעות וחוזרת על דבריה, ״בָּרוּךְ אַתָּה אֲדֹנָ-י אֱ-לֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם דַּיַּן הָאֱמֶת״.

אני סורקת את הסובבים, לבושים חולצות שחורות ומשקפי שמש. אנחנו אולי חמישה עשר, חלק מהעבודה של אימי לשעבר, חלק בני משפחה רחוקים, איתי ובועז הגיעו גם כן, אהוד - אבי, משה, מייקל ואני. שפתיי רועדות תחת אפי, אך מייקל העומד מאחוריי, מצליח אפילו ללא מגע להרגיע אותי. אני מושכת באפי כשאני מתבקשת להספיד את אימי לאחר טקס הקריעה. אני לוקחת כמה צעדים קדימה, ומוציאה את הדף המקופל מהכיס שלי, שואפת שאיפה עמוקה ומתחילה.
״אמא יקרה שלי,״ הדמעות מתחדשות על לחיי. ״לא משנה כמה הכנתי את עצמי לרגע הארור הזה, הכאב לא פחות צורב בחזי.״ הקול שלי רועד, אך אני מכריחה את עצמי להמשיך. ״אני כאן לומר שלום, פרידה אחרונה ממך, מאמא שלי, חברה שלי, כל עולמי, כי בטוב וברע היית שם איתי.״ אני עוצרת לרגע, נושמת עמוק, מצמידה את הטישיו המקופל בידי אל אפי, וממשיכה. ״עברנו הרבה, יד ביד. קשיים, עליות וירידות, מהמורות, ועדיין אהבנו לא פחות. במבט לאחור, אמא. לא הייתי משנה דבר. חלק גדול ממי שאני הוא בזכותך, אני מוצאת בעצמי כל כך הרבה ממך, ועל כך אני מודה לך, שנפלתי בחלקך. תודה על האישה החזקה שהפכתי להיות, חיקוי מושלם שלך, למרות הנסיבות. רק כשהתבגרתי וגדלתי הצלחתי להעריך את החוזק והאצילות שלך, כי במקרה שלך, אמא, רב הנסתר על הגלוי. אני עדיין לומדת להיחשף אל מה שהיה נסתר ממני - אל הדברים שאולי לא הצלחתי להבין בתור הילדה שהייתי. אני אוהבת אותך, אמא. ואין ״למרות״ או שום ״אבל״ כי לא שבעתי ממך, יקרה שלי. אני יודעת שהזמן שלך הגיע. מקווה שאת גאה בי, ושאין בך חרטה, כי אני גאה בך, בכל מובן המילה. אנצל את הרגע להגיד לך גם סליחה, על הרגעים בהם הייתי אולי פחות קשובה, או יותר רחוקה. אני אוהבת אותך, מאמו, תודה עלייך. מקווה שטוב לך עכשיו, ושאת שומרת עליי.
ליה, הבת שלך.״

ראייתי מטושטשת מהדמעות, ואני מקפלת את הדף, דוחפת אותו לכיסי ושבה למקומי, על יד מייקל.
היד שלו מוצאת את גבי התחתונה, ואני נשענת עליה, במובן הפיזי והמטאפורי. אני לא יודעת מה הייתי עושה לולא היה כאן איתי עכשיו.

הטקס ממשיך, הגברים מתמקמים על יד החזן ומתחילים באמירת הקדיש תוך כדי הקבורה.

״יִתְגַּדַּל וְיִתְקַדַּשׁ שְׁמֵהּ רַבָּא.״

״אָמֵן.״ קולי מסתווה בין השאר, חלש ורועד.

״בְּעָלְמָא דִּי בְרָא כִרְעוּתֵה, וְיַמְלִיךְ מַלְכוּתֵה, וְיַצְמַח פֻּרְקָנֵה, וִיקָרֵב מְשִׁיחֵהּ.״