Different worlds | גמור

פרק 6 - איטליה לא מחכה לי

איטליה לא מחכה לי
Song: Arctic Monkeys - 5O5

עברו יומיים. מאז שאמא שלי פוטרה, מאז שהגשתי מועמדות, ומאז שהתחלתי להתאמץ יתר על המידה בעבודה. לקחתי משמרות כפולות, אם לא משולשות, ישנתי בקושי שלוש שעות אבל לא ויתרתי. זה הדבר היחיד שיכול להציל אותי כרגע. ואמא שלי, היא מעולם לא הייתה במצב של חוסר עשייה, פתאום היא מוצאת עצמה נמצאת בבית ברוב שעות היום וזה הורס אותה.
היא לא מתפקדת, רוב הזמן היא נמצאת בחדרה... ציפיתי שהיא תיקח את זה קשה, אבל עד כדי כך? אני לא יודעת. אני חייבת להראות לה שיש אור בקצה המנהרה, ולמעשה, להראות גם לעצמי. כי גם אני מתחילה להתייאש.
והעתיד שתכננתי בשבילנו, איפה אנחנו ואיפה הוא? ״לחדר העובדים!״ צעקה רמה ועבה קוטעת לפתע את מחשבותיי העגומות. ״אחרי יומיים של חשיבה אני שמח לבשר לכם שהגעתי להחלטה,״ משלב יוסי את ידיו על חזהו כשכולנו מצטופפים בחדר העובדים הקטן. ״והעובדים שזכו לטוס וללוות את מר ברינסון, בכבודו ובעצמו הם; ליאן,״ כמובן. ״איתי..״ ברגע שנשמע שמו אני מחייכת אליו והוא כמעט קופץ מהתרגשות.
״ו... ליה.״ חותם יוסי את פיו כשכל המבטים ננעצים בי. מה? שמעתי נכון? אני!?
״הטיסה תתרחש מחר בערב, אני מצפה מכם ללוות את מר ברינסון על הצד הטוב ביותר, תזכרו שזה לא בעיה בשבילו להטיס אתכם על טיל בחזרה לכאן עם מכתב פיטורים, אני ברור!?״
הוא צועק, נועץ את עיניו באלין, מיד לאחר מכן באיתי ואז... בי. ״מחר בבוקר תגיעו לכאן למשמרת ומכאן תצאו לשדה התעופה, תביאו איתכם את המזוודות, משוחררים.״ הוא מסיים ויוצא מן החדר.

העובדים מתחילים להתפזר ואני עדיין מעכלת את מה שקרה כאן. אני טסה לאיטליה!! מחר!!
אוי. מחר... זה פתאומי מדי. אני באמת יכולה לעזוב את אמא למשך זמן כל כך ממושך? מצד שני... זה גם הדבר היחיד שיכול להוציא אותה מהמקום בו היא נמצאת, אז היא תצטרך להסתדר בכוחות עצמה בחודש וחצי הקרובים.

״טסים לאיטליה!!״ צעקה חזקה מפתיעה אותי פתאום ומיד לאחר מכן מתייצב מולי איתי אחוז ההתרגשות בעודו מוחא בכפות ידיו.

״כן,״ אני מותחת את שפתיי לחיוך רחב. ״טסים מחר לאיטליה.״ חיוכי מתרחב אף יותר ואיתי קופץ עליי בחיבוק.

*

״אמא?״ אני סוגרת את דלת הבית אחריי בשעה המאוחרת של היום. אולי היא ישנה כבר. אני פונה אל חדרי ומציצה בחדר שלה, מוצאת אותה יושבת ומביטה אל מחוץ לחלון. ״אמא..״ הדמעות מעקצצות בעיניי. עוד כמה זמן היא תהיה במצב הזה?

״ליה,״ היא מפנה את ראשה לכיווני בעודה אוחזת בכוס יין אדום.

״אני צריכה לדבר איתך.״ אני נושמת עמוקות. הגיע הזמן לשים לסיפור הזה סוף. ״מצאתי את הדרך להוציא אותנו מהמצב הזה,״ אני מתיישבת, אוחזת בידה. ״אני אמורה לקבל כסף שיספיק לנו למספיק זמן בכדי שתוכלי למצוא את העבודה המתאימה בשבילך.״ אני מחייכת חיוך רפה.