Different worlds | גמור

פרק 15 - רגש חולף

רגש חולף

״כן?״ אני שואלת, נעמדת במקומי. הוא סורק את גופי מכף רגל ועד ראש ואני מרגישה את המגע הרושף של עיניו הרעבות על כל חלק וחלק בגופי.
כשעיניו מגיעות לשפתיי הוא תופס באגני ומושך אותי באגרסיביות אל גופו. אני נאנקת בכאב כשחזי מתנגש בחזהו ומביטה בעיניו בבהלה. זה היה לא צפוי. הוא מעביר את אצבעותיו על אגני כאילו מצייר את קווי מתארו.

״את כמו ציור,״ הוא אומר לפתע. אני מופתעת מהמחמאה שאמר ומחייכת, מובכת.

״תודה.״

״כזאת נשית,״ הוא מלמל לשיערי כשהוא מצמיד אותי אליו קרוב יותר. ליבי הולם בחזי וההרגשה המרגשת בבטני הולכת וגועשת. אני מרחפת, שוכחת לגמרי מהעבר שלנו ביחד ומתמסרת לרגע הזה בלבד, מאשרת לעצמי להתרפק על חזהו ומניחה את ראשי בהרפייה. אוזני צמודה לחזהו הרחב ואני יכולה לשמוע את קצב פעימות ליבו, סדיר ורגוע. הוא משרה ביטחון בכל דרך שהיא, לעזאזל. אצבעותיו ממשיכות ומטיילות על גופי מה שמזמין את הצמרמורות המוכרות והנעימות שמגעו מביא עימו.

״מר ברינסון,״ אני נושפת כשההיגיון מכה בראשי.

״כן, ליה?״ הוא ממלמל קרוב לאוזני ואני יכולה להישבע שהוא מחייך. הוא נהנה מההשפעה שלו עליי, ואני מבוישת להודות שגם אני נהנית ממנה.

״אסור לנו,״ אני ממלמלת כשראשי עדיין צמוד לחזהו.

״את מצחיקה.״ הוא מגחך. ״אצלי הכל מותר,״ הוא מניח את ידיו על גבי התחתון.

״לי... אסור.״ אני מתקנת את עצמי, נלחמת בשיכרון החושים שהוא גורם לי. אני מרימה את ראשי אל פניו ונזכרת בפעמים שחלפו, במה שהרגשתי שבוע קודם לכן ובכל יום מאז. כל זה וברגע אחד הכל נשכח? בתוך תוכי אני מתפללת שיהיו עוד המון רגעים כאלה, שהם יהיו רק שלי, שלא אחלוק אותם עם אף אחת אחרת, שהתשוקה והריגוש ישארו לעולמי עד, אבל רק בינינו. ואיתו, זה לא אפשרי. תחושת האכזבה המוכרת מחליפה את ההנאה ואני ממשיכה להביט אל תוך עיניו. הוא מנסה לפרש את מבטי, אני רואה את זה בפניו, אבל הוא לבטח לא יבין.
כמו שלא הבין בפעם שעברה וכמו שלא יבין לעולם. ״זה לא יכול להמשיך לקרות.״ אני מרכינה את ראשי אל נעליי כשידי מחליפה את מקומו של ראשי על גופו. ״אני מרגישה שזה כמו סיוט מתמשך, מתחיל בהנאה והתרגשות אין סופית, ונגמר בפחד ואכזבה תמידיים.״ אני מתרחקת מגופו. ״אני יודעת שלא תבין, אבל מספיק שאני מבינה.״ אני מביטה בפניו בשנית. לעולם לא ימאס לי מזה, להביט בשקט בפניו כאילו העולם עוצר מלכת.
״הקשר הזה לא בריא,״ אני מחייכת חיוך עצוב כשידי עוזבת את גופו.

״שוב פעם הסיפור הזה?״ הוא נוהם.

״הוא מעולם לא נגמר.״ אני צוחקת בליבי על הדרמטיות שלי, אבל זאת האמת. ״אני חושבת שאתה צריך להבין פעם אחת ולתמיד מה אתה בשבילי,״ אני מחייכת אליו כשאני נזכרת בכמה רגעים קודם לכן, בהרגשה המענגת שעטפה את גופי בכל פעם שלחש לי את מילותיו, את הזרמים האהובים שחלפו בזה אחר זה כשאצבעותיו טיילו על גופי. ״אתה קצת יותר מרגע אחד בשבילי.״ אני מנסה לפשט את הדברים. ״אתה לא בשבילי כמו מה שאני בשבילך, זה קצת יותר מזה.״ אני מסמיקה מהגילוי הנסתר שלי, אני בעצם חושפת את סתר ליבי בפניו.
״אתה לא עוד רגש חולף בשבילי, למרות שהייתי מעדיפה שזה מה שיהיה, ככה זה היה פחות כואב.״ מילותיי נפלטות מפי כשאני בהלם מהעומק של הרגשות שלי כלפיו. ידעתי שהם חזקים לעת עתה, אבל לא הבנתי עד כמה. לעולם לא תיארתי לעצמי שאוכל לפתח רגשות בסדר גודל כזה בכל כך מעט זמן. אבל זה היה לפני שפגשתי אותו, לפני שפגשתי אותו חשבתי הרבה דברים שהסתבר שהם שגויים.