Different worlds | גמור

פרק 112 - אימוג׳י חציל ולשון

אימוג׳י חציל ולשון
Song: Desperado

אני שוטפת את ידיי ופניי ומצחצחת שיניים, מסדרת את שיערי על כתפיי ויורדת במדרגות.

״כלבה, אולי תייבשי אותי עוד שעה?״ איתי מקדם את פניי בחיבוק דוב ואני לא יכולה שלא לצחוק בתגובה לעקיצות שלו שאני כל כך אוהבת.
״אני מקווה לפחות שהסקס היה שווה את זה.״ הוא לוחש לאוזני ואני הודפת אותו אחורנית, מחייכת ומסמיקה.

״שתוק, אידיוט.״ אני מכה את חזהו והוא צוחק, מושך את ידי אל הספה.

״שנייה רגע, מה אתה רוצה לשתות? אתה רעב?״ אני מתעניינת ואיתי מביט בי במבט חסר אמון.

״כבר יכולתי לאכול את כל המקרר בזמן שחיכיתי לך, אל תדאגי, שרה דאגה לי. עכשיו עזבי את הנימוס הדוחה הזה ותקשיבי לי!״ הוא מנער אותי ואני צוחקת בעודי מיטלטלת קדימה ואחורה על ידיו.

״אוקיי, אוקיי,״ אני כבר לא יכולה לנשום מרוב צחוק והוא מפסיק סוף כל סוף.

״אז תקשיבי,״ הוא משלב את אצבעותיו על ברכיו ומביט בי במבט יודע דבר.
״יש תאריך לחתונה!״ הוא צוהל לפתע ואני מניחה את ידיי על פי בתדהמה. כל כך מהר?!

״אני לא מאמינה! איתי, אני כבר לא יכולה לחכות.״ אני אוחזת בידיו ומחייכת חיוך רחב ומרוגש.

״נכון?! וזה כבר בשבוע הבא.״ הוא לוחש ואני פוערת את עיניי.

״מה?! אבל יש כל כך דברים לסדר, יש לכם חליפות? וקייטרינג? וטבעות? וצלם? ומה עם סידור הפרחים, אלוהים אדירים, אין לי שמלה!״ אני נתקפת חרדה ואיתי רק צוחק עליי.
״מה מצחיק? מטומטם, החתונה שלך בעוד שבוע וכלום לא מוכן!״ עכשיו זהו תורי לנער אותו אך הוא עוצר אותי.

״תרגעי, הכל כבר כמעט סגור, רק דברים אחרונים שצריך לסגור.״ הוא מרגיע אותי, ואני משלבת את ידיי על חזי בחוסר שביעות רצון.

״סגרתם הכל בלעדיי? חשבתי שאתה רוצה שאעזור.״ אני כמעט נעלבת ואיתי מיד אוחז בכפות ידיי.

״לא רצינו להטריח אותך עם כל מה שקורה, ועכשיו שאת גם בהיריון... וחוץ מזה רצינו שזאת תהיה הפתעה גם בשבילך, אבל כמובן שאת תדעי יותר מכולם.״ הוא מרגיע אותי, ולי אין ברירה אלא לקבל את ההסבר שלו. אני לא מתכוונת לעשות סצנה ולשכוח בשביל מה התכנסנו, הכי חשוב שיש חתונה, צריך לשמוח בזה.

״בסדר, אבל תספר לי מיד הכל!״ אני נוזפת בו, והוא מתחיל לתאר לי בדיוק איך הכל עומד להתרחש.

״קוד לבוש לבן?״ אני מעוותת את פניי. ״הרסתם את כל הפואנטה, אתם צריכים להיות מיוחדים!״ אני נוזפת בו והוא זוקף את גבתו בהתגרות.

״מה חשבת? אנחנו לובשים חליפות שחורות.״ הוא מסביר, ואני מהנהנת. אוקיי, את זה אני מוכנה לקבל.