Different worlds | גמור

פרק 114 - אינפיניטי

אינפיניטי
Song: House of Baloons

-נ.מ מייקל-

אני מעביר את אגודלי על האצבע העדינה שלה, שעונדת עכשיו את הטבעת שיצרו במיוחד עבורה בהנחייתי.
ירדה לי אבן מהלב. למרות שהיא כבר הציעה לי להתחתן איתה בעבר, לא הייתי רגוע עד שלא שמעתי ממנה את המילה ׳כן׳. לא היה לי ספק שהאישה הזאת נתקעה איתי לנצח, בייחוד שהיא נושאת דם מדמי ברחמה, אבל רציתי שגם לה לא יהיה את הספק הזה וידעתי שהיא זקוקה להגדרות האלה. ולמעשה, אין דבר שיספק אותי יותר מלקרוא לה בשם המשפחה שלי.
היא מביטה בטבעת ומחייכת חיוך רחב, העיניים שלה נוצצות והדמעות מתייבשות על לחייה, אני שב ומוחה אותן.

״אני רוצה שנספיק ללכת לשווקים המקומיים,״ אני מתרומם על רגליי ומרים אותה לעמידה, מנקה את התחת שלה מהאדמה, או יותר נכון נהנה מלגעת בתחת הזה.

״אני עדיין לא מאמינה.״ היא ממלמלת, מוקסמת, ואני כל כך מתאפק לא לנשק אותה שוב. הזקפה כבר כואבת לי, ואני עוד צריך לטייל איתה לפני שנגיע בערב למלון ואוכל לשקוע בתוכה ולרתק את הידיים שלה אל המיטה, כשהטבעת שלי על האצבע שלה.

״תתחילי לרדת, לפני שאני אנצל את זה שאנחנו לבד כאן, ואשכיב אותך על האדמה הזאת.״ אני מפליק לה והיא מאדימה בחיוך. הייתי צריך להציע לה הרבה קודם אם הייתי יודע שהיא תהיה מוקסמת כל כך. בסיטואציה אחרת היא הייתה נועצת בי את אחד ממבטי הזעם שלה על שהפלקתי לה כל כך חזק. אבל עכשיו, עם השתיקה והלחיים האדומות שלה, לעזאזל עם כמה שאני רוצה אותה.
היא מתחילה לרדת את הירידה התלולה ואני אוחז במותן הצר שלה, סוחט אותו כשהיא לא שמה לב ומייצב אותה כשהיא כמעט מועדת בכל כמה מטרים.

״איך חשבת על המקום הזה...?״ היא ממלמלת ואני מחייך לעצמי, חשבתי על מקום שינצר בזכרונה לנצח, ואין מקום טוב יותר לעשות את זה מיעד חלומותיה. אם היא רק הייתה יודעת מה עוד מחכה לה...

״אני רעבה.״ היא אומרת כשאנחנו ממשיכים לרדת במורד ההר.

״גם אני רעב.״ אני נצמד אליה מאחור כשהיא עוצרת לנשום אוויר. אם היא רק הייתה יודעת שאני רעב אליה...

״אני ממש רוצה לטעום את האוכל המקומי.״ היא מסתובבת אליי, מחויכת. אלוהים, אם רק הייתי יכול להשאיר לה את החיוך הזה על השפתיים לנצח. אני יודע שאעשה הכל בשביל שזה יקרה.

״אני גם רוצה שתטעמי, הבנתי שהם מבשלים פה הרבה עם מיץ אננס.״ אני מחייך חיוך ערמומי והיא מגלגלת את עיניה בחיוך.
״גלגלת את העיניים שלך אליי עכשיו, גברת ברינסון?״ אני מצמיד אותה אליי, וידיי נחות על התחת העסיסי שלה.

״אתה מוזמן להפנות את השאלה לבעלי, אני לא מדברת עם גברים זרים.״ היא מנופפת את ידה עם הטבעת בפניי ומתרחקת ממני.