Different worlds | גמור

Q&A

היי אהובות, אז למי שלא יודעת החלטתי לעשות פוסט שאלות ותשובות, נתתי לכן זמן לכתוב שאלות ועניתי על כולן, למי שצצות שאלות יותר ממוזמנת לכתוב לי בתגובות של החלק הזה או בפרטי ואוסיף אותן לכאן, מצטערת אם התפספסה שאלה פה ושם, אבל אני צושבת שזה לא קרה. תהנו❤

בת כמה את?
15 :)

מה גרם לך לכתוב שלושה סיפורים מושלמים?
אז קודם כל תודה ;) ואני כותבת סיפורים שהייתי רוצה לקרוא.

איך את מרגישה שבנות אוהבות את הסיפורים שלך?
זה הדבר הכי מעצים ומשמח בעולם, אין אושר גדול מזה.

למה את וחברה שלך הפסקתן להפעיל את העמוד באינסטגרם?
לא הפסקנו ;)
אנחנו בהפסקה ומתכוונות לחזור ולהמשיך להפעיל בעתיד.

מאיפה הבאת את ההשראה לסיפור הזה?
אני עדיין לא החלטתי אם אני מאמינה במושג "השראה".
אני חושבת שההשראה קיימת בכל אחת ואחד מאיתנו, אני מכירה את הרגעים שיש מחסומי כתיבה, אבל ההשראה תמיד תמיד תהיה בתוכי.

איזה סוגי סיפורים מועדפים עלייך?
בעיקר רומנטיקה, אם התכוונת לקטגוריה.
אך אם הכוונה לסוג עלילה מועדף, אז אין כזה, כל עוד יש עלילה מנוסחת היטב שתסחוף אותי ביחד עם הדמויות, אני שם.

מה הסיפור הכי מומלץ מבחינתך בוואטפאד או באינסגרם?
לצערי אין. אין סיפור אחד שאני יכולה להגיד שזה סיפור שסחף אותי במיוחד ושאזכור אותו במשך זמן רב, ובאינסטגרם אני כבר לא זוכרת כלום מהסיפורים לצערי...
כמובן בלי שמץ של זלזול, כל סיפור מכבד את סופריו ;)

באיזה גיל התחלת לכתוב?
12. כתיבה מתלהבת של נערה מתבגרת, אבל אני חושבת שאני משתפרת. לא כך?

את חושבת על כתיבה בתור מקצוע בעתיד?
לא יודעת... לא חושבת.
לבנתיים זה נטו תחביב עבורי, תחביב מועדף ;)

את חושבת שעשית שינוי מהכתיבה שלך פעם לכתיבה שלך עכשיו?
אוי ואבוי לי אם לא.
אני חושבת שתמיד יש איפה להשתפר ועם הזמן שעובר משתפרים כל הזמן.
אני בהחלט חושבת שעשיתי כברת דרך.

חברות שלך יודעות שאת כותבת? אם כן, איך הן הגיבו?
מעט מאוד, לא כולן.
חלקן אפילו עוקבות אחר הסיפור באדיקות ומפרגנות לי בכל פעם מחדש.
וחלקן אפילו כותבות בעצמן :)

מאיפה את?
ירושלים של זהב.

מאיפה הגיעה ההשראה לכתיבה?
כבר עניתי על כך, אך אחזור ואוסיף שהשראה לפחות בעיניי, קיימת בכל אחד ואחת מאיתנו, כל מה שצריך לעשות זה רק למצוא אותה ולהחיות אותה.
ולכותבות שביננו, כשאתן מוצאות את עצמכן בחיפוש אחר סיפור מיוחד שתרצו לקרוא, תכתבו אותו בעצמכן.
אני לפעמים יושבת וקוראת את הסיפור שלי בעצמי, זה מספק בדיוק באותה מידה אם לא אפילו יותר.

מה עוזר לך להתגבר על מחסומים?
אני נותנת לעצמי את הזמן שלי.
שיש מחסום אני רואה את זה כאות אזהרה למעט הפסקה מכתיבה.
כתיבה זה דבר עילאי שמשפיע על כל דקה ביום שלי, לפעמים גם אני זקוקה למעט הפוגה.
אני נותנת לעצמי את הזמן הזה ובו זמנית לא שוכחת לחשוב על הסיפור ועל ההמשך שלו, כי אם אתנתק לגמרי אני בספק אם אצליח לחזור.
אני לעולם לא מתנתקת סופית מהיצירות שלי, אפילו לא כשהן כבר גמורות.

האם את מרגישה מסופקת מהסיפור? הוא כמו שרצית שהוא יהיה?
כמובן!
אם הוא לא היה כמו שאני רוצה שיהיה הוא לא היה כאן, בכל זאת, ידי היא על העליונה ואם אני יודעת מה אני רוצה מעצמי מספיק חזק אני גם מביאה את זה לידי ביטוי בכתיבה.
ואם אני הולכת לאיבוד בעלילה, אני חוזרת אחורה ומבססת את הרעיון שלי עד סופו בקצרה, זה עוזר לי להשאר בריכוז ולא להתפזר יותר מדי.
כי תמיד נוספים תפניות ורעיונות חדשים שלא תמיד מתאימים לעלילה ולכן צריך להבחין מתי זה מתאים ומתי מיותר.

האם את מדמיינת את הסיפור וכותבת או שפשוט שופכת את המילים על הדף?
ההגדרה "לשפוך את המילים על הדף" היא לא נכונה, מי שכותב בצורה הזאת ברוב המקרים היא לא כתיבה מבוססת והוא ילך לאיבוד מאוד מהר בעלילה.
הכל מתחיל מרעיון אחד קטן שהולך ומתגבש בראשי, אם זה באיזה צבע היא לובשת את השמלה בפעם הראשונה, ועד לתאריך החתונה, כל תפנית ופרט מבוססים על רעיון אחד שמתפתח בכל דקה ביום, אני לא פחות במתח מכן, אני בעצמי לא יודעת מה הולך לקרות בכל רגע ורגע, אבל אני יודעת את התבנית היטב.

מוזמנות לכתוב לי עוד שאלות בחלק הזה, או בחלקים אחרים של הסיפור או אפילו בפרטי, אוסיף אותן פה עם תשובות, תרגישו בנוח לשאול גם שאלות אישיות אם זה ירגיש לי אישי מדי או שאענה בפרטי או שאגיד לכן ולא אענה על זה, אוהבת מלא🥑