Different worlds | גמור

פרק 89 - עם כל אחד אחר

עם כל אחד אחר
Song: לירן דנינו - עדיין ריק

הדמעות חמות על לחיי, דמעות של זעם, של נבגדות, של צער, קנאה, תסכול, אהבה ובעיקר אכזבה אחת גדולה.
אני ממהרת למחות את הדמעות מלחיי אך הן מתחדשות כל הזמן, אף על פי שתת המודע שלי לשם שינוי עומד לצידי וצועק שהדמעות שלי לא שוות את האידיוט ההוא.
הוא צודק.

פעמון הדלת נשמע ואני לא מצליחה להתיק את עיניי מהטלוויזיה כשהכתבת והדוגמנית האדמונית ממשיכות לדסקס בסיפור האהבה שלה ושל מייקל ברינסון.

אני פותחת את הדלת בעיניים נוצצות ודמותו של מייקל העומד בפתח גורמת לי לכווץ את עיניי בזעם.
קצב פעימות ליבי מזנק והטמפרטורה בגופי עולה.
הפעם אני זאת שמוכנה למלחמה.
הוא צועד צעד אחד לעברי אך אני חוסמת אותו כשאני יוצאת מהבית וסוגרת את הדלת אחריי.
הוא איבד את הזכות להיכנס פנימה.
אני עומדת בפתח הדלת, הידיים שלי שלובות כנגד חזי כהגנה והעיניים שלי לא סרות מאותן העיניים השחורות והיוקדות שאני מתחבטת בתוך עצמי אם אי פעם אוכל להפסיק לאהוב. הוא מביט בי המום, אך שותק.

״אני לא חושבת שצריך להכביר במילים.״ הקול שלי רדוד וקבוע, מרוחק ממנו.

״ליה... בואי ניכנס ונדבר-״

״-אין צורך.״ אני קוטעת אותו והוא נסוג אחורנית, שוב, האגו שלו כנגד שלי.
״הגעתי להחלטה.״ אני נאנחת, אך מרימה את ראשי כאישה גאה לחלוטין.
״אני ואתה צריכים לקחת צעד אחורה. אנחנו צריכים הפסקה, להתגעגע אחד אל השנייה.״ אני מסבירה באופן הכי פשוט שאני יכולה אך העיניים הסוערות והמצועפות שלו מראות לי עד כמה זה הולך להיות קשה.

״ליה, חשבתי שסיימת לזיין לי את השכל עם שטויות. על איזה מרחק את מדברת?! רק עכשיו עברנו לגור ביחד.״ השיניים שלו חשוקות, הוא לא מתכוון לוותר לי.

״גם אני חשבתי,״ הקול שלי פגוע. ״אבל לא יודעת, מסתבר שאני אולי רק ״מיטה חמה״ בשבילך. קשה לי להאמין לזה, אתה יודע?״ העיניים שלי שוב דומעות ואני כועסת על עצמי על כך שאני לא מצליחה להתאפק.

״כי זה לא נכון! זה רק תכסיס עסקי דבילי, את יודעת מה את בשבילי.״ הוא מתעקש, ואני באמת יודעת את זה, אבל זה לא משנה הרבה.

״אני יודעת, ולכן זה לא העניין. עם כמה שצורב לי לחשוב שכולם חושבים את זה עליי כרגע.״ אני גומעת את רוקי ופניו מתייסרות לרגע, אך מיד מתקשחות בחזרה.

״זה לא יהיה ככה לעוד הרבה זמן, בקרוב אני אגיע למטרה העסקית שלי וכולם ידעו מי היא באמת האישה היחידה בחיי-״

״-אין צורך.״ אני קוטעת אותו בשנית.
״לא אכפת לי אם כולם ידעו שאני בת הזוג שלך או לא. אכפת לי שאתה תתייחס אליי ככזו. ואתה די נכשל בזה לאחרונה.״ אני זורקת את הפצצה כמו שהיא והוא מתנשף בכבדות, הוא לא ציפה לאמירה כזו ממני.
״אני יודעת שאתה אוהב אותי, בזה אני בכלל לא מטילה ספק, אבל אהבה זה לא מספיק. זוגיות זה גם מאמץ ועבודה, וכרגע נראה שיש לך רק עבודה אחת בחיים.״ אני מסבירה לו, רגועה עד כמה שאפשר, על אף הסערה המתחוללת בתוכי.