Different worlds | גמור

פרק 9 - שפורפרת לבנה

שפורפרת לבנה
Song: Family of the year - Hero

חלפו יומיים מאז הפגישה הקטנה שלי עם מייקל ובמהלך היומיים האלה לא היה שום שינוי ביחסים שלי ושלו. הוא עדיין מתנהג כמו פוץ ואני עדיין מנסה לא להיתקל בו כמה שיותר. והטלפון שנתן לי... הוא עדיין ארוז בתוך החבילה במגירה בחדר שלי. אני מסרבת להשתמש בו.
אני אשיג מספיק כסף בשביל לקנות אחד משלי.

ואמא שלי...

אני משתדלת להתקשר אליה בכל יום אבל המצב שלה מתדרדר. השמחת חיים שלה כבר אינה ואני דואגת לה. שלחתי לה כסף כל כמה ימים אבל אני לא יודעת בכלל מה היא עושה איתו. זה מלחיץ אותי, שהיא לבד... אני לא אשקר.
״ליה, את מוכנה? אנחנו מתאספים בלובי,״ יוצא איתי מהשירותים, קוטע את מחשבותיי.

״כן.״ אני מאלצת את עצמי לחייך.

״הכל בסדר?״ הוא מביט בי במבט חשדני.

״הכל מעולה.״ אני חותמת את שפתיי. הוא נועץ את עיניו בעיניי ואני כבר מבינה שהוא לא מתכוון לעבור על כך בשקט.

״נדבר על זה אחר כך. קדימה, בואי, אנחנו מאחרים.״ הוא פותח בפניי את דלת החדר.

*

״אז למי שלא שמע, אנחנו מלווים את מר ברינסון לאירוע של החברה הערב,״ פותחת קיילי את דבריה. עוד אחד!?
אירוע משעמם שכולם שם לבושים מכף רגע ועד ראש בגדי יוקרה בזמן שלי אין מספיק כסף לשלם את החשבונות בכל חודש. אירוע שנמשך מעל לארבע שעות שבהם אנחנו רק מחכים לפקודות ממר ברינסון או מקיילי. לעזאזל, אני הולכת לסבול.

״אולי אני אלבש את הכחולה הפעם...״ אני ממלמלת לעצמי כשאני נזכרת שהשמלות שקיילי הלוותה לי עדיין אצלי בחדר.

״אולי, היא באמת החמיאה לך,״ מחייך אליי איתי.

״אני חושבת שאני אעלה לנוח עכשיו, אם תצטרך משהו תתקשר לחדר שלי. ואם תזכור אני אשמח אם תתקשר לחדר שלי בעוד שעתיים בשביל להעיר אותי מאחר ואין לי טלפון מאז התקרית...״ אני מזכירה לו את מה שסיפרתי לו כמה ימים קודם לכן. הוא מהנהן בחיוך ואני מודה לו ומתקדמת לכיוון המעלית.

*

צלצול טלפון מעצבן מעיר אותי משנתי העמוקה ואני פוקחת את עיניי בקושי, מרימה את הטלפון ומודה לאיתי על כך שהעיר אותי. אני מתרוממת על רגליי ומתחילה להתארגן באיטיות לקראת האירוע שעומד להתקיים בעוד כשעתיים.

*

ידיי מחליקות את הבד הכחול והרך על גופי בעוד שעיניי משקיפות בבואתי שבמראה, אני חייבת להודות שאני מרוצה ממה שאני רואה. משום מה השמלה הכחולה מחמיאה לי בהרבה מאיך שנראתה עליי בפעם שעברה ואפילו הצלחתי לסדר את שיערי בצורה שונה מהרגיל, ולהפתעתי זה יצא דווקא נחמד.
צלצול טלפון מסיח את דעתי ואני ניגשת אל השידה, מרימה את השפורפרת הלבנה בידי.