Different worlds | גמור

פרק 16 - קיבה ריקה

קיבה ריקה

״היי, ליה. מה קרה לך שם?״ מתעניינת אלין.

״אני בסדר, בסך הכל קלקול קיבה.״ אני משקרת בעודי נושמת עמוק

״את לא נראית כל כך טוב, אולי כדאי שתלכי לנוח.״ היא מציעה ואני בהחלט מופתעת מהצעד הזה.

״אלין, רציתי להגיד לך שהשינוי שעברת הוא לא מובן מאליו.״ אני עוצרת במקומי ומחייכת אליה חיוך קטן. ״את אכפתית יותר וזה מקסים.״ אני מניחה את ידי על כתפה.

״תודה.״ היא מסמיקה.

״אני חושבת שאני באמת אלך לנוח עכשיו.״ אני מסתובבת על עקביי וניגשת אל המעלית.

״היי, ליה!״ נשמע קול מוכר לפני שהדלתות נסגרות בפנינו ואני ממהרת ללחוץ על הכפתור שיפתח אותן שוב ומיד מתחרטת על זה.
דמותה של קיילי נגלית לפנינו כשהיא לבושה בבגדיה לשם שינוי. מתי היא הספיקה להחליף?
״תודה.״ היא מחייכת ונכנסת אל המעלית, עדיין מתנשפת מעט. ״ליה, אני יכולה לבקש ממך טובה?״ היא פונה אליי לפתע. האם יש לי אפשרות להתנגד? כנראה שלא.

״בטח.״ אני רוקמת חיוך מזויף על שפתיי.

״תוכלי לאסוף את הבגדים של מר ברינסון מניקוי יבש ולהביא אותם אליי בסביבות שבע?״ היא מבקשת בחינניות.

״א-אני-״ אני גומעת את רוקי בכבדות.

-״מצוין! אני אתן לך את הפתק.״ היא מחייכת עוד לפני שאני מספיקה לסיים את המשפט.

״קיילי, אני לא חושבת שזה חלק מתפקידי.״ אני פולטת ומעט מתחרטת על כך.

״סליחה?״ היא מרימה את ראשה כשידיה עדיין מנסות לאתר את אותו פתק בתיק הצד שלה.

״זאת אומרת-״ אני מגרדת בעורפי. ״אני הגעתי הנה בתור מלצרית בלבד.״ אני מנסה להסביר מעט, חוששת מהמבט שעל פניה.

״מה זאת אומרת, ליה. את כאן בשביל לשרת את מר ברינסון וזה חלק מהשירות. לא העלתי בדעתי שתתנגדי.״ היא מכווצת את גבותיה ומעמידה אותי במצב לא נעים מול אלין.

״הייתי עושה זאת בשמחה אבל אני בסך הכל לא מרגישה טו-״

-״נו אז נפתרה הבעיה, תעשי זאת בשמחה אם כך.״ היא מחייכת, שולפת את הפתק מתיק המייקל קורס שלה ולי נותר רק להנהן באיפוק כשאני לוקחת את הפתק מידיה.
״זה ממש בקרבת המלון אני בטוחה שזאת לא טרחה גדולה מדי.״ היא מלטפת את זרועי בצביעות ובאותו תזמון יוצאת מהמעלית אל הקומה שלה.

״את רוצה שאני אעשה את זה?״ שואלת אלין באדיבות. אני מופתעת מהשינוי הקיצוני שהיא עוברת, זה הדבר האחרון שציפיתי ממנה להציע.

״זה בסדר, היא הרי ביקשה את זה ממני.״ אני מחייכת אליה ויוצאת מהמעלית לכיוון החדר שלי, בשביל לאסוף את המעיל.