Different worlds | גמור

סוף דבר

טוב, איך מסכמים חמש שנים?
חברויות, תיכון, בגרויות, התנסויות, אתגרים, מיונים, חוויות, טירונות, צבא, מלחמה... אבל בכל אלו, ליוותה אותי הכתיבה. הספר הזה. מייקל וליה. אתן.
דבר ראשון, תודה. תודה לכן שלא התייאשתן, שהייתן סבלניות וחיכיתן, שקראתן והתרגשתן איתי. תודה לכל אלו שהצביעו והגיבו, שאלו לשלומי, חיממו לי את הלב.
תודה למייקל וליה, שלימדו אותי על עצמי המון, שהסיפור שלהם בעצם מסתיר בחובו רגעים קטנים מחיי. תודה לקוראות הבטא שלי, סתווי ועדידי, שלא משנה כמה חודשים חלפו מפרק לפרק הן התעניינו, זכרו, התרגשו, ותיקנו כשהיה צריך.
תודה לאלוהים על הזכות לראות, לכתוב, לחשוב, להביע, לשתף, להרגיש. תודה לכולכן על הכל.
התפתחתי והשתניתי משנה לשנה, מפרק לפרק, וניתן להכיר גם אותי דרך המילים.
הכתיבה זו אהבה עצומה בשבילי, מאמינה שתלווה אותי לאורך כל חיי לא משנה במה אעסוק. זה העולם שלי, ושלכן, הסוד המתוק שלנו.
יש לי עוד אלף ואחד רעיונות בראש, לספרים ואהבות, לאתגרים ולריגושים. אני עובדת עכשיו על הספר הבא שלי, שיגע בנושאים חשובים ורגישים, ועם זאת ימלא את עולמכן בעולם של מאפיה ורחוב, תשוקה והישרדות.
יש למה לחכות, הסיפור של מלודי וג׳ייס קורם עור וגידים תחת אצבעותיי, ובקרוב כולכן תכירו אותם.
הגענו לסוף הסיפור של מייקל וליה, אבל הסיפור שלהם רק מתחיל. יכול להיות שבמהלך הזמן אפרסם פרקי בונוס, אני מאמינה שעוד אתגעגע אליהם הרבה. אני כבר מתגעגעת. מקווה שהכל סגור ומובן, שאהבתן ושלא היה לכן משעמם לרגע.
מבקשת מכן בכל לשון של בקשה, שכשתתגעגעו, שבו וקראו את הספר מתחילתו ועד סופו. זו חוויה אחרת לגמרי.
אני אשמח לראות אתכן בתגובות בכל קריאה מחודשת שלכן. תודה לכולן, אוהבת אתכן, אתן האחיות שלי. אשמח לראות אתכן גם בספרים הבאים, עקבו אחריי🫶🏻
אוהבת אתכן יותר משאפשר להסביר במילים, אלה❤️
XOXO