פרק 107 - מחשבות מיניות

2.6K 197 58
                                    

מחשבות מיניות
Song: older

נ.מ מייקל

״צהריים טובים, מר ברינסון.״ מכחכח החבר של ליה בגרונו, מושיט את ידו ללחיצה. אני משיב בהינד ראש ולוחץ את ידו, עדיין לא מאמין שהסכמתי לזה בסוף, ועוד יותר לא מאמין שזה קרה כל כך מהר, אפילו לא עברו עשרים וארבע שעות מזוינות מאז שהעלתה את הנושא הזה שוב. כנראה שהספיקו לי הרגעים שביליתי לצד יצירת האומנות שהיא בבוקר. לרוע המזל היא הצליחה לרכך אותי וזה גרם לי להקדיש את הצהריים הפנויים שלי לחבר שלה, שמה היה השם שלו שוב?

״קוראים לי בועז כהן, תודה רבה שהסכמת להתראיין.״ אנחנו מתיישבים זה מול זה, נכון, בועז, ככה קראו לו.
אני מביט בשעון הכסוף שעל ידי ונאנח, אני מקווה שזה לא יקח יותר מדי זמן כי יש לי עוד פגישה בערב וכבר התגעגעתי יתר על המידה אל הבחורה שלי. די רק בזיכרון קצר ממנה בשביל שראשי יקפוץ אל הבוקר אותו התחלתי בלטעום את הטעם הענוג שלה על שפתיי. אני נזכר באיך שהיא פישקה את ירכיה המלאות בשבילי, ואיך שלשוני לא פספסה שום חלק באיברה האדמדם והרטוב. הגניחות שלה מצלצלות שוב באוזניי ולעזאזל, אני מתקשה רק מלהיזכר בה עירומה ומוכנה רק בשבילי.

״אז שנתחיל?״ הוא מחייך, ואני מהנהן בקצרה, מזכיר לעצמי כמה הראיון הזה חשוב לליה, ואם הוא חשוב לה, אז הוא חשוב גם לי.
״מייקל ברינסון, איש עסקים מצליח, רק בן עשרים ותשע וכבר מחזיק באימפריה רחבת ידיים ברחבי העולם. כחמישים מעצמות במדינות שונות, זה הישג מרשים יחסית לגילך הצעיר.״ בועז מתחיל בפתיחה, ואני נע במקומי בשעמום, אותה פתיחה לכל ראיון מזוין שאי פעם עברתי.
״למען האמת, הדרך שעברת על מנת להגיע להישג הזה כתובה באינטרנט לעיניי כל, לכן החלטתי להניח בצד את העולם העסקי שלך. הרשה לי לשאול על חייך האישיים?״ הוא שואל ואני זוקף את גבתי.
ממזר. עכשיו אני מבין איך הוא חבר של הממזרה הפרטית שלי, שהצליחה לחדור כל חומה וחומה שבניתי עד לליבי, והפכה אותו לשלה.

״אתה יכול לנסות, אבל אני לא מבטיח לענות.״ אני משיב לו, והניצוץ הלוחמני בעיניו מרשים אותי. משפט כמו זה היה מכבה בקלות כל כתב אחר בתחילת דרכו, אבל בועז ראה בי כאתגר שהוא יכול לעמוד בו, ואני בהחלט מעריך את זה.

״שמך היה שזור בשמות נשים רבות בעבר, אך אף אחת לא נשארה בסביבתך מספיק זמן בשביל להירשם כבת זוגתך, אולם לאחרונה חל שינוי בעניין הנ״ל, אני טועה?״ חיוכו הערמומי מתפשט על פניו, ואני עדיין לא החלטתי אם אני מעוניין לחלוק את ליה עם בועז והראיון שלו, שאף אחד לא יכול להבטיח שלא יתפרסם בעתיד. ליה... היא מעולם הייתה שלי, מספיק שנאתי את התצלומים שלה שהסתובבו באינטרנט ואת חדשות הכזב, לא רציתי שיסתובב עליה מידע ממקור ראשון, למרות... שאולי יהיה הכי נכון שהמידע עליה יגיע ממני, הרי אני היחיד שיש לו זכות, ויודע כמה מיוחדת היא באמת.

Different worlds | גמורWhere stories live. Discover now