Different worlds | גמור

פרק 43 - קנאה

קנאה

גבי מוטח בדלת ואני מחייכת ומתנשמת בהתרגשות, אצבעותיו נוגעות בשולי חולצתי והוא מתכופף למולי, אני משפילה את מבטי ועוקבת אחר צעדיו. הוא מתיישב על ברכיו ומרים את חולצתי עד לחזי, עורו לוהט כנגד שלי כשידיו מלטפות את בטני החשופה בעודו מותיר שובל של נשיקות עדינות ורטובות מסביב לטבור שלי, הוא מכניס את ראשו מתחת לחולצה שלי ואני מרגישה את אצבעותיו נשלחות אל חזייתי.
הוא מושך את הקאפ הימני שלי כלפי מטה וחולץ את שדי הימני, אני מרגישה מיד את לשונו מסתובבת באיטיות מייסרת מסביב לפטמה שלי וגניחה לא רצונית נפלטת מגרוני, הוא נושף בקולניות למשמע קולי ומבלי הכנה מוקדמת מכניס את פטמתי אל פיו, מוצץ אותה וכולא אותה בין שיניו. ידו מושכת את החזיה שלי כלפי מטה עד שנשמע שהיא כמעט ונקרעת מגופי והוא מפסיק לפתע, ומושך אותה באגרסיביות עד שהיא נקרעת באופן סופי. ידו אוחזת בשדי השמאלי בחוזקה ואני מופתעת מהעובדה שאני נהנית מזה, ומצמידה את ראשי אל דלת העץ בהנאה בעודו יונק את שדי השמאלי בתאווה.
פתאום הוא מפסיק, מוציא את ראשו מחולצתי ומיישיר את מבטו אל עיניי, ידיו ממקומות לצד גופי, וגופו נצמד אליי ומרתק אותי כנגד הדלת.
״אני לא חושב שאוכל להפסיק הפעם.״ הוא לוחש ברפרוף על שפתיי ושיניו נוגסות בשפתי התחתונה, אני נאנקת ועוצמת את עיניי, מתענגת מכל מגע פשוט שלו על גופי. ואז הוא מנשק אותי, חזק מאי פעם. שפתיי נפערות ולשונו מתפרצת אל פי, מתאחדת עם שלי, הוא מתנשף ומתחיל לזוז כנגדי וידו מרימה את רגלי וכורכת אותה סביב גבו.

אני מופתעת ומרוגשת כשהוא נצמד אליי עוד יותר ומבלי שאני שמה לב ידיו אוחזות בירכיי ומרימות אותי, רגליי משתלבות סביב אגנו ואני שוזרת את ידיי בשיערו, מעמיקה את הנשיקה. אני מרגישה איך הוא מוביל אותנו אל המיטה ומתנתקת ממנו, רוכנת אל צווארו ומנשקת את לסתו בעדינות.
אצבעותיו לוחצות על ישבני כתגובה וזה רק מדרבן אותי להמשיך, אני מרגישה איך הוא מניח אותי בעדינות על המיטה הרכה וראשי עדיין צמוד לצווארו בעודי שואפת את ריחו הממכר אל אפי בתענוג.
״אני לא יכול.״ הוא רוכן לאוזני ואני מרגישה איך אני נדלקת יותר ויותר מכל מילה שאומר, הוא מרים את ידיי מעל ראשי ומשלב את אצבעותינו בשתי הידיים, הוא זז בעדינות והחיכוך מעורר את רעבוני יותר ויותר, אני אוחזת בגבו ועוצרת בעדו, הוא מביט בי בשאלה ואני מחייכת במבוכה כשאני מבינה מה אני עומדת לבקש ממנו ברגע זה.

״אני רוצה... יותר.״ אני מנסה לפרש את דבריי בעדינות אך כשעיניו הופכות לאפלות ורעבות, אני מבינה כמה שום דבר לא תמים כאן יותר.

״רק חיכיתי שתבקשי.״ קולו הצרוד גורם לגופי לרעוד קִמְעָה וידיו פושטות את מכנסיי באגרסיביות. עורי סומר כשאצבעותיו מלטפות את ירכיי, נוגעות לא נוגעות בתחתוניי ואני מאושרת על העובדה שגילחתי את רגליי אמש.
״אני כל כך רוצה להיות עדין איתך, אבל אני לא מסוגל.״ הוא מתנשף ומפשיל את בד התחתונים הדק מרגליי. אני מרגישה את לחיי מתלהטות ומנסה להזכיר לעצמי שכבר ראה הכל ושאין לי ממה להתבייש, אבל הפעם, זה מרגיש אחרת...